לפני כמה חודשים עברתי חוויה שצבעה את תפיסת החיים שלי. בשיחת קפה עם חברה טובה, היא פתאום התחילה לספר לי על המטפל שלה, אדם שנשמע כמעט כמו דמות מהאגדות - קשוב, תומך, מלא אהבה וחכמה. הייתי סקפטי בהתחלה. "טהורים מדי", חשבתי בליבי; אבל משהו במילים שלה נגע בי.
הרמתי טלפון למטפל הזה, והתחלנו לעבוד על הנושאים שהיו לי בחיים - פחדים, תחושת בדידות פעמים רבות והרצון להיות טוב יותר - קודם כל עבור עצמי ואחר כך גם עבור אחרים. לא אגזים אם אומר שכל פגישה הייתה כמו לפגוש חבר ישן שלא ראיתי שנים; היה לנו פשוט חיבור בלתי מוסבר. הוא ידע לשאול את השאלות הנכונות ולא לחשוש מהשSilence המוזר שהיה לפעמים בין התמוססויות הרגשות שלנו.
באחת הפגישות החלטתי להעלות נושא שדיבר אליי הרבה זמן - הקשרים שלי עם משפחה ומורכבויות שחוויתי בצעירותי. כשיצאתי משם אחרי שעה, הרגשתי כאילו הסנוניות בתוכי התעוררו מחדש; מתעופפות בתוך הלב ואני מופתע מכמה קלות אפשר להעביר מציאות כואבת כשהיא מקבלת מקום וביטוי נכון.
אני יודע שאני לא לבד בנתיב הזה - הרבה אנשים כאן פוגשים מרפאים שמראים להם דרכים חדשות לראות את עצמם ואת העולם סביבם. טיפ השימושי שלי הוא: אל תשמרו הכול לעצמכם! יש עוצמה אדירה בשיתוף ובקבלה של אחרות אחרים סביבכם אוהבים ותומכים בכך שיכולים להבין או לפחות להיות שם לידכם.
החיים הם מסלול חובה לעולה חדשים בתחום הזה של טיפול ולמידה עצמית, וזו לגמרי זכות לקחת בו חלק ולהרגיש שזה אמיתי וחיובי בשבילנו ושל הסביבה שלנו. התחושה הזו שאין סכנה באמונה בטוב שבאנשים וביכולת שלהם להכיל אותנו - זה דבר ששווה לחוות בכל יום מחדש.
אז אם אתה מתלבט לגבי טיפול או חושש לצעד הראשון - תעשה אותו! עולם החומר עשיר בשינויים נפלאים שממתינים לך מעבר לדלת זו של ההכרה האישית שלך!
שתפו אותי בסיפור שלכם.