כשהילד שלי, עומר, הגיע לגיל חמש, החלטנו להתחיל לחפש לו חוג שיתאים לו. אני זוכרת את היום שבו נכנסנו לראשונה למרכז הקהילתי שלנו. החושים שלי היו מלאים בריחות של צבעים, קולות של צחוק ופעילות אינסופית. זה היה כמו להיכנס לעולם קסום.
בחרנו בשיעורי אמנות - משהו שמעולם לא חשבתי שהוא יתחבר אליו. בתחילה הוא היה קצת נבוך וכל מה שעשה היה לצייר דמויות מצוירות שהוא אוהב. אבל עם הזמן, ראיתי איך העיניים שלו מתחברות לתהליך היצירה וכיצד הוא מתחיל לחשוב מחוץ לקופסה.
יום אחד במהלך השיעור הילד שהצייר את הדמויות המסורתיות שב לטפח את הגבולות שלו והחל ליצור ציור שמייצג את עצמו - מישהו אחר לחלוטין! התוצאה הייתה כל כך מרגשת ומלאת חיים. פתאום הבנתי שזה בדיוק מה שאנחנו רוצים עבורם - לא רק ללמוד טכניקות חדשות אלא גם לגלות מי הם באמת.
בשנים האחרונות חיפשתי עוד חוגים ואני חייבת לומר שכל פרויקט חדש שבו השתתף עומר רק תרם לביטחון העצמי שלו וליכולתו להביע את עצמו. אני ממליצה לכל ההורים להיות פתוחים להתנסות: אם ילדכם אוהב מוסיקה? אולי כדאי לשלוח אותו לחוג נגינה או לשיר? ואם ספורט מדבר אליו יותר? יש המון אפשרויות בחוץ.
והטיפ שלי אליכם? תדרשו מהם לבדוק מה הם אוהבים ולא ללחוץ עליהם לבחור במשהו מתוך לחץ חברתי או כי זה נראה "נכון". לפעמים החיבור האמיתי מגיע דווקא מהמקומות הכי בלתי צפויים. אצלנו זה התחיל באמנות וסוף סוף אנחנו רואים איזו יצירתיות פורחת שם!
אני מאמינה בלהשקיע בחוויות כאלו, כי בסופו של דבר מעצב לנו פנאי איכותי ומזין לנשמה וגם מכוון אותנו לאורך הדרך להבין אילו כיוונים יתאימו להם בעתיד.