אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שהייתה לי בשבוע שעבר בספרייה המקומית. אתם יודעים, לפעמים מחפשים מקום שקט להתרכז ולא מצליחים למצוא אותו בבית. אז החלטתי לנסות את הספרייה שלי - מקום שמשום מה לא ביקרתי בו שנים רבות.
כשהגעתי, מיד עטפה אותי תחושת נוסטלגיה. ריחות הדפים הישנים, האור הרך שממשיך לבעבע דרך החלונות הגבוהים והשקט המוחלט כמעט - כל זה החזיר אותי אחורה לרגעים שבהם הייתי יושב עם אמא שלי בין המדפים, תופס עולם חדש בכל ספר שנתנה לי לבחור.
במשך כמה שעות ישבתי שם, מבדר עצמי בין הקטגוריות השונות. פתאום נפלתי על ספר שהיה חלק מרכזי מעולמי כילד: "המכשפה" של ג'יימס ונדרבילט. זכרון חם התעורר בי כשהתחלתי לדפדף והרגשתי איך אני מתמלא ברגשות.
הספר הזה לקח אותי למסע בזמן - לנופים שלא יכולתי לראות כבר שנים ולחוויות ששמרות בלבי כמו סוד קטן שיכול לפרוץ החוצה בכל רגע. כל מילה שנקראה הביאה עימה צונאמי של זיכרונות; הוציאה ממני חיוכים ודמעות כאחד.
אז הנה, הטיפ שלי: אל תחשבו פעמיים אם הספרייה שלכם לא הייתה על הכוונת שלכם עד עכשיו - כנראה שיש שם אוצר מטמון מחכה לכם! לכו לבדוק אילו סיפורים יכולים לחכות לכם מיום הולדתכם ועד לתקופות שונות בחיים. קחו איתכם ילדים או חברים ותראו להם גם את העולם הקסום הזה של דפים וסיפורים שאפשר לשוט בהם בלי גבולות.
וכשאתם יוצאים משם עם תה ירוק וסטנדרט פנימי חדש בדיוק כשסיימתם לקרוא עוד פרק מגניב? זה פשוט קסום!