כשהייתי ילד, הייתי מבלה שעות בפינת הגינה הקטנה של סבתא שלי, מתבונן באדמה המהולה בצבעים חיים ובטעמים המפורסמים שלה. כל פרי שקטפה היה עולם ומלואו - ריחו של הדובדבן שהשגתי בכוח הידיים הקטנות שלי, ניחוח הפטרוזיליה שהתגלתה כירוקה יותר מהמחשבות שלי. עם השנים התרחקתי מהחיים הפשוטים הללו עד שנחתתי בעיר הגדולה - תל אביב.
אני זוכר את הרגע שבהחלטתי לשתול צמח ראשון במרפסת הבית שלי. פשוט לקחתי זרעי בזיליקום וזרקתי אותם לאדמה שבאה בשקית ממקום רחוק. חשבתי שזה יהיה ניסוי קצר וכך אוכל להכיר את העיר קצת אחרת - לא רק כאורח מחוץ לדלת אלא כמישהו החי בה באמת.
בשלבים הראשונים זה היה מאבק אמיתי - השמש הישראלית הייתה קשה, והצמחים קטנים אלו דרשו הרבה תשומת לב ואהבה. יום אחד, כשאני יושב על הכיסא הקטן והישן עם קפה ביד, פתאום שמתי לב שהם מתחילים לנצוץ! העלים הירוקים שלהם היו ממש מעוצבים כמו מחשבות טובות שתיפלו לי על הלב. הרגשתי שאני חלק מהעיר הזו בקשרים חדשים; האדמה הנושאת קסם שוכן בתוכה חיברה אותי למציאות שונה לחלוטין.
כיום יש לי גינת ירק משלי שמשתרעת על פני המרפסת - עגבניות שרי מתוקות ותבלינים שמזכירים לכל אוהבי הבישול שעל החיים עצמם להיות טעימים ופשוטים ככל האפשר. אני משתף איתכם דוגמה לגידול קל במיוחד - אם גם אתם רוצים להתחיל בקטן: קחו כמה קמצוצים מלקרש מבחוץ או שקיות סופר ממוחזרות וסדרו בהם תערובת אדמה טובה מהגן הקרוב לביתכם (או אפילו מחנות), ואז פשוט זרו לתוכם זרעים של מגוון תבלינים שיודעים להתפתח במהירות.
לאורך הזמן הבנתי שחומר רעיוני חשוב מגיע לאוויר שאנחנו נושמים ואנחנו מגדלים מתוך אהבה לחיים עצמם בחברה שעליתים בדיור צפוף ולפעמים קר מאוד ברחובות הלחוצים שלנו. אז אם יש לכם מרפסות או מקומות פנויים לקחת בהם את הצעד הראשון לעבר גינה אישית משלכם - אל תהססו! כי בסופו של יום, החיבור הזה בין בני אדם לצומח הוא מידע בלתי נגמר והמפתח שלנו ליצירת מציאות משנה ולכן אני שוב ושוב מופתע מחדש כשאני רואה איך קצת מים ושמש יכולים לשנות חיים לרגע קטן אבל נותנים לעצמנו ערך עצום לאורך זמן.
אז קדימה חברים! תנשמו עמוק ותתחילו לגנן… גם בחלון הכי קטן שלכם תוכלו למצוא אושר ירוק.