לפני כמה חודשים, יצא לי להתנסות בפרויקט מרגש, כזה שממלא את הלב במשהו שלא ניתן להסביר במילים. חבר טוב שלי הביא אליו מכונית סוסיתא ישנה, שהייתה שוכבת שנים רבות בסדנה מחוץ לביתו. כשקיבלתי הזמנה לעזור לו לשפץ אותה, לא יכולתי לסרב. כשהגעתי, נדהמתי מהמראה של המכונית. כל פינה צברה זכרונות; צבע מתקלף וריח עץ אלון ששמר את הסיפור שלה. התיישבתי לצידה וחשתי שאני נכנסת לסרט משנות ה-70. במהלך העבודה גיליתי שהתיקונים דורשים יותר מעבודת ידיים טובות; צריך לנשום לתוך המכונה ולהרגיש אותה. זה כמו לגלות סודות נשכחים על אישה בוגרת. אחת ההצלחות הגדולות הייתה תיקון המנוע; כשסוף סוף הצלחנו להניע אותו אחרי שעות רבות, החיוך שלנו אמר הכל. אם אתם מתכננים פרויקטים כאלה, זכרו שיהיו נפילות ורגעים של תסכול, אבל כשאתם משיבים לחיים כלי רכב כזה, אתם לא רק מתקנים מכונית - אתם יוצרים קשר עם העבר. טיפ שלי? חקרו על המודל שאתם רוצים לשפץ וצברו ידע לפני שאתם קופצים למים. אל תהססו לבקש עזרה ממומחים או קבוצות בפייסבוק. אם יש לכם גישה לסדנאות או לכלי עבודה, קחו את הצעד הראשון וגלו את פלאי הכימיה שבין אנשים ומכוניות.
