לפני כמה חודשים, החלטתי שהגיע הזמן לסדר את הסלון שלי. אחרי שנים של ספות ישנות שהפכו לאנטיק מדוגמאת עידן האבן, הרגשתי שאני זקוק לשינוי. אז יצאתי למסע בעקבות הספה המושלמת.
אני זוכר את היום שבו נכנסתי לחנות ריהוט קטנה בשכונה. השמש זרחה ונשבה רוח קלילה שגרמה לי להרגיש כאילו אני פוסע לתוך עולמות חדשים. החנות הייתה מלאה בספות מכל סוג - חלקן עם בד פרחוני שמזכיר חצרות קיץ וחלקן בדיוק כמו שסבתי אהבה - ענברית ורכה.
נדדתי בין הדגמים והתחלתי לנסות כל אחת מהן. רגע אחד הייתי על ספה בצבע ירקרק וחשבתי לעצמי איך זה ישר יתאים לחגים, ואז עליתי על עור כהה שבתורו נתפס בעיני כמסוגנן יותר - היא הרגישה מתוחכמת ובוגרת יותר, אבל משהו בה היה חסר לי.
בין לבין ניגשה אליי מישהי מהצוות ואמרה משפט שעד היום אני זוכר: "אין כמו לדעת אם זה מתאים לך רק כשאתה יושב". פתאום הכל התבהר לי! מצאתי את עצמי חושב לא רק על העיצוב אלא גם על הנוחות ומה זה אומר עבור המשפחה שלי, שבסופו של דבר מחפשת מקום להתאגד סביבו אחרי יום ארוך.
לאחר שעות של ניסיונות ומידה רבה של התלבטויות (ומעט דמעות מהתסכול), מצאנו סוף סוף ספה שתפסה לנו את הלב - היא הייתה יפה, נוחה בטירוף ונתנה תחושה של בית אמיתי. כשרכשנו אותה והיינו בדרך הביתה עם החיוכים רחבים, ידעתי שזה הרבה מעבר לריהוט פשוט - זו תהיה הכורסה שבה נעביר ערב סרטים משפחתיים, ברכת השבת ולמעשה כל רגע מיוחד שיהפוך לזיכרון יקר בליבנו.
אז אם אתם יוצאים לחפש ריהוט חדש או אפילו משודרג - תזכרו לקחת רגע לנשום ולהרגיש את ההתרגשות הזו בכניסתכם לכל חנות קטנה או גדולה. אולי תגלו שיש דברים מעבר למראה - יש רגשות וזכרונות שמחכים שאותם תיצרו ביחד עם האנשים שאתם אוהבים.