הייתי לפני כמה שבועות בהופעה של להקה מקומית באחד ממועדוני המוזיקה בתל אביב. הייתי שם קצת במקרה, חבר שלי התקשר יום קודם ואמר לי שהוא קנה כרטיסים, ובואו נלך. ההתחלה הייתה די רגילה - אני זוכר את הרעש של האנשים מדברים אחד עם השני, את ריח הקפה והבירות ששטף את האוויר ואת התחושה הידועה הזו של חוסר ודאות: האם זה באמת יהיה שווה את הזמן?
אבל אז הגיע רגע המפנה. הלהקה עלתה לבמה, ופתאום כל העולם סביבי נעלם. הם התחילו לנגן ואני מצאתי את עצמי מתנתק מהבעיות שכל כך העסיקו אותי ביומיום: עבודה, כסף, משפחה - כל הדברים האלה שבולעים אותנו כמו ענן אפור. במקום זה פתאום היה רק אני והמוזיקה.
הזיכרון הראשון שצף בי היה מההופעה הראשונה שלי בגיל ההתבגרות - אותה תחושת התרגשות עם אותו עונג פשוט שבו כולם מסביב מרגישים אחד עם השני בזכות הצלילים שממלאים את החלל.
כשהיא החלה לשיר חוויתי משהו עמוק יותר ממה שציפיתי; השירים נגעו ללב כל כך הרבה אנשים באותו רגע שהבנתי שזה לא רק ערב בילוי אלא חיבור חי ומרגש בין הקהל ל musicians . השקיפות והגילוי בחוויות שלהם עשו לי טוב בלב.
אם יש משהו שלמדתי מהערב הזה הוא ששווה לצאת ולהשתתף במופעים כאלה - לא משנה אם זה מופע גדול או מופע קטן בסמטאות העיר. לפעמים אתה מוצא שם בדיוק את מה שאתה צריך בזמן הכי פחות צפוי. אז טTip שלי? כשיש הופעה בעיר שלכם או בשכונה - אל תהססו! חיים פעם אחת ותנו למוזיקה לקחת אתכם למקומות חדשים שאתם אפילו לא יודעים שהם קיימים אצלכם בנשמה.
החיים מלאים ברגעים קטנים כאלה שמזכירים לנו שיש עולם רחב ומלא צבעים מחוץ לקירות שלנו, וכשהמוסיקה היא המסלול אתם מצליחים לדלג על הכל ולהרגיש שוב כמו בני אדם אמיתיים שעושים חיבורים בלתי נדלים- חיים מתוך הנאה ולא מתוך שיגרה.
אז הנה זה יצא - הליכה פשוטה אחת יכולה להזמין בקלות נשמות חדשות לתוך החיים שלך וכפי שנאמר "המוזיקה היא תמצית הנשמה".