לפני כמה חודשים, בעודי מסתובב בשוק האומנים בתל אביב, נתקפתי ברגע של רגש עז. כל תצוגה הייתה עולם בפני עצמו - צבעים זורמים, טקסטורות שעוטפות, ופיסות אומנות שסיפרו סיפורים על אנשי רוח יוצרים. היו שם יצירות שממש דיברו אליי והזכירו לי מה זה להיות חופשי - לא רק באומנות אלא גם בחיים עצמם.
אני זוכר שעמדתי מול ציור סוער במיוחד, גוונים של כחול כתום מתערבלים יחד כמו סערת רגשות שבלבי. החיבור המיידי עם הציור גרם לי לחשוב על הדרך בה אני חי ועל החלומות שהנחתי בצד. המוכרת (שהייתה נראה כאילו היא חיה בתוך האמנות שלה) התחילה לדבר איתי על הציור ואני התמלאתי בתחושה של תחילה חדשה; הבנתי שזה הזמן להחזיר את הניצוץ לחיים שלי.
מה שאני רוצה לשתף הוא עד כמה חשוב למצוא את הדברים הקטנים שמחברים אותנו לעצמנו ולעולם סביבנו. במשך שנים התעסקתי בדברים "חשובים" - עבודה, כספים וכל מיני מחויבויות - ושכחתי לפעמים פשוט להיות וליצור. במקום הזה שבו העבר והעתיד נפגשים ויוצרים רגעים מקסימים אני הבנתי שהאומנות היא הרבה יותר מסתם תמונה או פסל; זה כרטיס ביקור לרוח שלנו.
אז אם אתם מרגישים קצת אבודים או ממוסדים בתוך השגרה הבלילית הזאת - צאו לחפש אמנות! לא חייבת להיות יצירה גדולה ומרשימה; אולי זו קיפול נעים של פיסת נייר שאתם יכולים לתלות במשרד שלכם, או סטencil בודד שתעלו מאלבום ילדותכם קפוא בזמן.
טיפ קטן ממני: הקדישו זמן לסימנייה קטנה בבריסטול ובעליכם דבר אחד שאתם אוהבים בארטיקלות שלכם בכל יום. זה יכול לשדרג לכם את התחושה בכמה רמות ויאפשר לכם ליצור לקשר אישי עם דברים שאתם אוהבים באמת!
ואחרי שאמרתי זאת... פתחו ליבכם לצבעים ולצורות שסביבכם ותראו איך החיים מקבלים צבע חדש ברגע אחד בלבד.