לאחרונה מצאתי את עצמי יושב מול המחשב בתהליך עיצוב אפליקציה חדשה. אגב, אני מתעסק בזה כבר כמה שנים טובות, אבל בכל פעם מחדש אני מגלה עד כמה העיצוב הוא יותר מתכנית עבודה או צבעים שנבחרים בקפידה. זה עולם שלם של רגשות ותגובות.
זוכרים את הפעם האחרונה שפתחתם אפליקציה והרגשתם “וואו”? אולי זו הייתה אפליקציה של שירות חדש שהשתמשתם בו לראשונה, או משחק שעשיתם בו היכרות עם דמויות חדשות. כל אלה לא קרו במקרה - יש מאחוריהם תהליך מעמיק של חשיבה על המשתמש ועל החוויה שלו.
בדיוק לפני שבועיים פגשתי חברה טובה בבית קפה. היא מדברת בשפה הזו ואני נורא אהבתי לראות איך היא מעלה בפנינו נושא מאוד חשוב: מה קורה כשהמענה לצרכים שלנו כאנשים לא מקבל ביטוי בעיצוב? היא סיפרה לי שבאפליקציה שהיא משתמשת בה כמעטDaily לחיפוש מסעדות, הכל היה מושלם במבט ראשון - תמונות מהממות, טקסט ברור… אבל כשאתה נכנס לתוך התפריטים הכל מתחיל להתבלגן: אין חיפוש מתקדם, קטגוריות מבולגנות ולא נעים בכלל לגלוש שם.
ברגע שהיא ציינה את זה, הרגשתי שדיבור כזה הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים לקדם בתחום הזה - לפעמים היופי הקונספטואלי יכול לקבור אותנו אם אנחנו שוכחים מי עומד בצד השני של המסך.
אז טיפ שלי מחיי היום-יום? כשאתם חושבים על האפליקציה שלכם או המוצר שאתם מפתחים - נסו לדמיין את עצמכם כמשתמשים אמיתיים שמנסים להבין איזושהי משימה פשוטה ולא כמעצבים שיש להם פתרון "אלגנטי" לספק. תחשבו על השאלה הכי בסיסית: “איך לגרום למישהו להרגיש בבית באפליקציה שלי?” ואולי מעבר לכך - איך להפוך אותו לשגריר שלה?
גם אנחנו יכולים לדבר ולשתף רעיונות אחד עם השני כאן בפורום, ללמוד ולהתפתח יחד כי בסוף כולנו רוצים ליצור חוויות שמשמעותן הרבה מעבר למסך הקר במקום הזה שבו אנחנו חיים ונושמים.