בזמן האחרון, I דיברתי עם חבר שממש עובר דירה. הוא התחיל להתמקד בכל הדברים שהוא צריך להעביר ולארוז, ועדיין נותרו לו כמה קופסאות מלאות באוצרות שהשאירו חותם על חייו. זה העלה בי זכרונות מימי העבר.
לפני כמה חודשים עברנו גם אנחנו דירה. אני זוכרת את הרגעים האלה, כשעמדתי מול ערימות של דברים שהייתי בטוחה שאין לי מה לעשות איתם – בגדים שלא חבשתי שנים, פריטים שאולי יהיו שימושיים בעתיד, ספרים שכבר קראתי ואין לי מושג למה אני שומרת אותם. היה לי קשה להתמודד עם כל השפע הזה והרגשתי ממש כמו בדימוי המוכר – כולנו יודעים איך מסדרים ללב שלנו מקום.
אז החלטנו ביחד להעמיק ברעיון של סידורי אחסנה. לא מדובר רק בשמירה פיזית של דברים בבוידעם או במשרד האחסון; עבורינו זה היה תהליך נפשי ואפילו רוחני, שגרם לנו להבין מה באמת חשוב בחיים ומה אנחנו יכולים לשחרר.
עשינו סיעור מוחות ויצאנו למסע של הפרדה בין "צורך" ל"חשק". התחלנו בפריט אחד בכל פעם – יש משהו מרגש בלפתוח קופסה ולהיזכר בזמנים שנראו רחוקים כל כך; בייחוד כשאתה מוצא תמונה ישנה או מתנה מאדם יקר שלך שכבר אין איתך. בסופו של דבר גיליתי שבפנים שלי יש מקום פנוי ומיוחד לפריטים שיש להם ערך אמיתי ולא שוליים.
והטיפ שלי? תיקחו את הזמן שלכם! אל תמהרו להוציא הכל יחד לפח או לקופסאות חדשות. תתכוננו למפגש מחודש עם הזיכרונות שלכם ותהיו כנים במה שנוגע לחשיבות של כל דבר ודבר עבורכם.
אני מזמינה אתכם לחפש את האוצרות האלה בארונות ובמרפסות שלכם, ליהנות מתהליך ההפרדה ולגלות מחדש מי אתם ומה אתם רוצים לחיות במחסן הלב שלכם לעתיד הקרוב.