רגעים קסומים קורים כשאתה פחות מצפה להם, ולא מזמן זה קרה לי במהלך ערב רגוע בסוף השבוע. באחד מהטיולים הקטנים שלי בעיר, החלטתי להיכנס למסעדה חדשה שהמליצו לי עליה - מסעדת "שיטפון". היא לא נראתה כמו המסעדות המפוארות שמקבלות כוכבי מישלן, אבל היו בה סוג של חום וביתיות שהזמינה אותי פנימה.
כשהדלת נפתחה, ריח של תבשילים ביתיים מילא את האוויר. הבחורה מאחורי הדלפק חייכה אלי בשמחה כאילו אני אחד הלקוחות הקבועים. התיישבתי ליד חלון גדול שצפה על הרחוב, והרגשתי איך כל הלחץ שעוד היה אצלי מהיום פשוט מתנדף ברוח.
בניתוח המניע שלי – זה לא רק אוכל; זו חוויה! הזמנתי מרק עדשים חם ואגז בנדיקט שהגיעה עם אבוקדו ועשבי תיבול טריים. כל ביס היה כמו לחבק את הבטן ולהוריד מיליון משקל من הנפש. בזמן שחיכיתי למנה שלי, פתחתי שיחה עם השף – אדם מופלא שסיפר לי שיש לו מסורת משפחתית לבשל רק ממרכיבים טריים ומקומיים.
ופתאום הגיע הרגע שבו הוא ספר לי על הדרך שהוא פתח את המסעדה כדי לשמר את טעמי הילדות שלו: אוכל שאמא שלו הכינה ממנו כשהיה קטן. הסיפור הזה ישר גרם לי לחשוב על המסעדות שיהיו עבורי מקום מפלט בזמנים קשים – אותם מקומות שבהם הזיכרונות הטובים משתלבים בפשטות ונעימות.
אם יש משהו שאני לוקח איתי מהערב הזה הוא החשיבות שבבחירה למסודות שנוגעות בלב שלנו ולהתרגש מכל ביס וביס, בין אם מדובר במנות פשוטות או מורכבות יותר. ולעיתים, דווקא במסעדות הקטנות והפשוטות נמצא את החוויות הכי בלתי נשכחות והשיחות העמוקות ביותר.
אז אם אתם מחפשים מקום חדש שמתעלה מעבר לטעמים בלבד אלא גם באווירה ובעיקר בקשרים אנושיים – אני ממליץ לכם לבדוק את "שיטפון". ואף פעם אל תשכחו לשאול שאלות ולשמוע סיפורים; לפעמים באוכל אנחנו מצליחים למצוא חלקיקים קטנים של עצמנו וחלקיקים גדולים יותר מהרגעים שמשמעותם אהבה ושייכות אינסופית.