יש רגעים בחיים שלא תשכח לעולם. אחד מהם היה כשנעמדתי ליד המושב driver's seat, נשמתי עמוקה וניסיתי להתרכז בכל ההוראות שנאמרו לי עד אותו הרגע. זו הייתה הפעם הראשונה שלי מאחורי ההגה, ואני זוכרת את התחושה הזו – כאילו אני חוצה שער לעולם חדש.
התחלתי את לימוד הנהיגה בגיל 18, כמו רוב החברים שלי. אבל זה לא עבד כמו תכנון לרובנו. התחלתי וכשאפילו לא הגעתי לשיעור השני, ביטלתי הכל בגלל חששות וחרדות שהציפו אותי. אני זוכרת שפשוט פחדתי – מה יקרה אם אעבור רמזור אדום? או אם אשכח לסובב את ההגה בפנייה?
אבל אחרי כמה חודשים של התלבטויות עם עצמי וחיזוקים מקסימים מחברים ומשפחה, החלטתי להתייצב שוב מול המדריך שלי ולנסות פעם נוספת. אותה היא ביקש ממני להתחיל בלבצע תרגולים בסיסיים מאוד - כמו להניח יד אחת על הגה ולראות איך המכונית מגיבה לכל פעולה קטנה שאני עושה.
לאט-לאט גיליתי שמה שאני חוששת ממנו הוא בעצם ההזדמנות לצמוח. כל שיעור נהיגה הפך עבורי למקום שבו יכולתי להתמודד עם הפחדים שלי ולצאת מהם מחוזקת יותר. במקום לראות במכונית כמפלט מפחד – הכנסתי לתוך זה גם תחושת חופש ורוח נעימה.
והייתי רוצה לחלוק איתכם טיפ חשוב: אל תהססו לבקש מהמאמן שלכם לחזור על דברים שוב ושוב ככל שתצטרכו! זה לגמרי בסדר להתבלבל או לשאול שאלות רבות אפילו אם זה נראה לכם שולי או מובן מאליו לאחרים. העיקר הוא למצוא שיטה שמתאימה לכם ולא לפחד ללמוד בקצב האישי שלכם.
עד היום, רגע פתיחת הדלת והאזנה לתחילת השיר ברדיו תוך כדי התנועה הם זכרון מתוק ומרגש בשבילי; מרץ ואני ממשיכים לגלות מקומות חדשים יחד – ברחובות העיר ובין נופי הארץ.
למידת נהיגה היא הרבה יותר משיעורים טכניים; מדובר במסע אישי של גילוי עצמי והתמודדות עם אתגרים שאפשר להפוך להזדמנויות צמיחה אמיתיות.
בהצלחה לכולכם בדרך!