לאורך החיים ישנם רגעים שחקוקים בזיכרון. אחד מהם עבורי היה הרגע שבו התיישבתי לראשונה במושב הנהג, לקחתי נשימה עמוקה והתחלתי להתרכז בהוראות שנמסרו לי. זה היה כמו לפתוח דלת לעולם חדש ומרגש.
התחלתי את שיעורי הנהיגה בגיל 18, כמו שאר החברים שלי, אך המציאות לא הייתה כפי שדמיינתי. אחרי השיעור הראשון, חוויתי חרדות שהובילו אותי לבטל את הכל. הפחדים שלי מפני רמזורים אדומים או שכחה לסובב את ההגה בפנייה לא הרפו ממני.
לאחר חודשים של תסכול, החלטתי לחזור למדריך שלי ולנסות שוב. הוא הנחה אותי לחזור ליסודות, להניח יד אחת על ההגה ולשים לב איך המכונית מגיבה לכל צעד שלי.
עם הזמן, התחלתי לראות את הפחדים שלי כנקודות של צמיחה. כל שיעור נהיגה הפך להזדמנות להתמודד עם החששות שלי ולצאת מחוזק יותר. במקום לראות במכונית איום, גיליתי את החופש שהיא יכולה להביא.
חשוב לזכור שכאשר לומדים, אין בעיה לבקש מהמאמן לחזור על דברים שוב ושוב. זה בסדר להתבלבל או לשאול שאלות, גם אם הן נראות קטנות. העיקר הוא למצוא את השיטה שמתאימה לכם ולהתקדם בקצב שלכם.
עד היום, אני נזכר ברגעים של פתיחת הדלת והאזנה למוזיקה ברדיו במהלך הנסיעות. לימוד הנהיגה היה עבורי מסע של גילוי עצמי והתמודדות עם אתגרים, שהפכו להזדמנויות לצמיחה אמיתית. מאחל לכולם הצלחה במסע הזה!
