באחת מהטיולים שלי ביפן, נחשפתי לעוצמת הצבעים בצורה שלא חוויתי לפני כן. זה היה באפריל, השקדיות פורחות והעץ של הסאקורה מלא בפריחה מרהיבה. ציפיתי לראות את הוורוד המפורסם, אבל אז גיליתי את כל הגוונים האחרים שמשתלבים יחד כמו סיפור חיים: הלבן המזכיר תחושת טוהר, הירוק שגורם לכל הלבבות לפעם במקצב רענן והצהוב שבטל את כל העכבות ומביא אור.
באותו רגע הבנתי שהצבעים הם הרבה יותר מסתם גוון שנמצא על הקירות או בבגדים שלנו. הם מבטאים רגשות, זיכרונות ואפילו תקוות. אהבה הייתה מלווה בוורוד הזהוב כשאני משקיף על הזריחה מהמקדש בשיא הפאר שלו. הכחול של השמיים החדשים היה כמו דף חדש שאני ואתם יכולים לכתוב עליו הכל – גם אם לפעמים יש עליות וירידות.
לפני כמה שנים הייתי בצומת דרכים בחיי. הרגשתי שאני באזור האפור – לא ממש שחור ולא ממש לבן, ובדיוק שם החלטתי לעשות שינוי קטן: צבעתי קיר בחדר העבודה שלי בירוק זית עמוק. אחרי עבודת הצביעה הרגשתי איך באותו ירוק יש משמעות חדשה - הוא הפך להיות מקום שבו אני יוצר ושואב השראה מחדש.
אז אם הייתי צריך לתת טיפ אחד מכל התובנות הללו, הייתי אומר: אל תתחמקו מהצבעים שלכם; תשתמשו בהם כדי להביע את עצמכם ולעצב את העולם סביבכם. כי לפעמים דווקא צבע קלישאתי יכול לשפוך אור חדש על חיינו ולהזכיר לנו מי אנחנו באמת וכיצד אנחנו רוצים להרגיש בכל יום מחדש.
זכרו – החיים הם פסיפס מגוונים וצבעים וכשהלב פתוח לרווחה לתחושות ולחוויה החדשה שמביא איתנו כל צבע, אין ספק שהתמונה כולה רק משתפרת.