תוהה אם בעוד כמה שנים אסתכל על הקעקועים שלי ואגיד "מה חשבתי לעצמי?

יש לי תמיד את המחשבה הזו לגבי קעקועים ופירסינג. מצד אחד, אני מתה על זה שיש משהו על הגוף שלי שמספר את הסיפור שלי, מייצג את מי שאני. כל קעקוע שאני שוקלת הוא כמו פרק בספר שלי, אבל מצד שני, יש לי רתיעה מהתחייבות לטווח ארוך. אני תוהה אם בעוד כמה שנים אני אסתכל על הקעקועים שלי ואגיד "מה חשבתי לעצמי?" או שאולי דווקא יזכירו לי את התקופות הכי טובות בחיים שלי.

ואחר כך יש את הפירסינגים. זה כזה קל יחסית, אפשר להוסיף ולשנות, אבל עדיין יש את החשש שלא תמיד זה ייראה כמו שדמיינתי. בא לי לשאול את עצמי אם זה באמת מה שאני רוצה או שזה סתם גחמה של רגע. מצד אחד, אני חושבת על כל העיצובים המגניבים והשילובים שהייתי רוצה, ומצד שני, יש את הקול הפנימי הזה שאומר "למה לך להסתבך?".

לא יודעת, אבל הלילה אני מרגישה שאולי הגיע הזמן להשקיע בעצמי ולהעז. מה אתן חושבות?