⭐
שעות הלילה כבר מתקדמות ואני יושב כאן מול המסמכים, המוח שלי כנראה על טייס אוטומטי. אני לא יכול שלא לחשוב על הפער בין מה שאני עושה לבין מה שאני רוצה לעשות. התשוקה לעזור לאנשים, להילחם עבור הצדק, נראית כל כך רחוקה לפעמים בתוך כל המסמכים והפרוצדורות. זה כמו לשחות לעיתים במים רדודים עם משקולות על הרגליים.
יש רגעים שאני תוהה אם אני באמת מצליח להשפיע, או שהכל מתמקד בכמות ולא באיכות. האם אני עורך דין טוב? האם אני מפספס את ההזדמנות להעניק ללקוחות שלי את מה שהם באמת צריכים? הסוגיות המשפטיות עצמן לא תמיד מספקות את התשובות שאני מחפש. זה לא רק ידע טכני, זה גם אמפתיה, הבנה של האדם שמאחורי התיק, והיכולת לאמץ את הכאב והקושי שלו.
העייפות שוקעת בי, אבל המחשבות לא מפסיקות לזרום. צריך למצוא את האיזון בין המקצועיות לבין האנושיות. אולי זה מה שצריך להנחות אותי הלאה, גם בחשכת הלילה הזו.
