⭐
אני יושבת כאן בלילה, עייפה ויש לי כמה מחשבות על סידורי אחסנה. כל הזמן אני שואלת את עצמי למה אני שומרת כל כך הרבה דברים שאני לא צריכה. יש לי בגדים מהתיכון, ספרים שקראתי פעם, וסתם כלים שאין לי מקום בשבילם. לפעמים אני חושבת שאולי אני מחזיקה בדברים כי אני פוחדת להיפרד מהם, כאילו הם חלק ממני.
מצד שני, אני יודעת שזה לא בריא להחזיק כל כך הרבה דברים בלי סיבה. אני מתלבטת אם הגיע הזמן לעשות סדר, להיפרד ממה שאין לי צורך בו ולפנות מקום לדברים חדשים שיכולים להיכנס לחיים שלי. אבל יש משהו כל כך קשה בלהגיד "שלום" לדברים שהיו לי הרבה שנים.
אולי זה פשוט חלק מהתהליך של גדילה, לשחרר את מה שלא משרת אותי יותר ולאפשר לעצמי להתקדם. אבל האם אני באמת מוכנה לזה?
