יושבת פה בלילה, אחרי יום ארוך, והמחשבות שלי מתחילות לנדוד. תמיד?

אני יושבת פה בלילה, אחרי יום ארוך, והמחשבות שלי מתחילות לנדוד. תמיד חשבתי על השפות וכמה שהן מיוחדות. איך כל מילה יכולה לשאת בתוכה עולם שלם. ובכל פעם שאני מנסה לתרגם משהו, אני נתקעת. יש דברים שאי אפשר לתרגם, או שלפעמים התרגום נשמע כל כך שטוח ולא מצליח להעביר את הכוונה האמיתית.

אני שואלת את עצמי אם השפה שבה אני מדברת משקפת את מי שאני באמת. כל מילה, כל ביטוי, יש להם את המשמעות שלהם בתרבות ובמקום שבו גדלתי. אני תוהה אם הייתי מצליחה להיות אני, עם כל המילים והניואנסים שלי, בשפה אחרת. אולי זה מה שהופך את התקשורת בין אנשים לכזו מורכבת ומרתקת כל אחת מגיעה עם העולמות שלה, עם השפות והתרבויות שלה.

ולפעמים, כשאני מדברת עם מישהו בשפה אחרת, אני מרגישה שאני לא מצליחה להעביר את עצמי באמת. זה מוזר לחשוב על זה איך שפה יכולה להגביל, אבל גם לפתוח דלתות חדשות. לילה כזה, עם כל כך הרבה מחשבות, עושה לי חשק לחקור עוד.