גם ככה יש לי מספיק זבל בבית, אז למה לקנות עוד?

היום הייתי בקטע של חנויות צעצועים. אני תמיד מתלבטת מצד אחד, אני רואה כל מיני דברים שמזכירים לי את הילדות, את כל המשחקים שהיו לי. מצד שני, אני תוהה אם זה באמת שווה את המחיר. גם ככה יש לי מספיק זבל בבית, אז למה לקנות עוד?

ואז יש את השאלה אם זה בכלל בסדר לקנות צעצועים כשאני לא ילדה כבר. כאילו, האם זה נחשב נורמלי? יש משהו במגע עם הצעצועים האלה שמחזיר אותי למקום טוב. אבל מצד שני, אני יודעת שזה לא תמיד פרקטי.

והשאלה הגדולה היא האם זה סתם רגשנות או שיש בזה משהו עמוק יותר? אולי זה חלק מהצורך שלי לשמור על הילדה שבי, או סתם לשעשע את עצמי. מה אתן חושבות?