זה כזה שלב משמעותי בחיים, לא?

אני יושבת עכשיו בלילה, עייפה אבל לא מצליחה להרדם, וחשבתי על לימוד נהיגה. זה כזה שלב משמעותי בחיים, לא? אני מתלבטת אם אני מוכנה לזה. מצד אחד, אני כל כך רוצה את החופש הזה של לנהוג לבד, להרגיש את הכביש מתחת לגלגלים שלי, לנסוע לאן שאני רוצה בלי תלות. מצד שני, כל הפחדים צפים מה אם אני אעשה טעות? מה אם אני אברח מהנתיב, או לא אראה מישהו?

זה מדהים כמה תחושות שונות מתאגדות סביב דבר כל כך פשוט, אני מתארת לעצמי שכולם עברו את זה. אני מתרגשת מהמחשבה על זה, אבל גם מפחדת. יש לי חברות שהן נהגות מעולות, ומדי פעם אני מקשיבה להן כשהן מדברות על חוויות שלהן בכביש זה ממש מעורר השראה, אבל גם מוסיף ללחץ שלי.

אני תוהה אם כל אחת מרגישה את אותו דבר בשלב הזה. אני יודעת שזה רק שיעור, אבל זה מרגיש הרבה יותר מזה. זה כמו צעד לעבר עצמאות.