איפור הוא כמו אמנות, ואני מסכימה, אבל האם זה בא לידי ביטוי כשאני יושבת מול המראה?

מדי פעם אני תוהה אם האיפור המקצועי שלי באמת משקף את מי שאני. אני אוהבת להתנסות עם צבעים וטכניקות חדשות, אבל לפעמים אני מרגישה שהאיפור "עוטף" אותי במקום להדגיש את מה שיש בי. יש כאלה שאומרות שאיפור הוא כמו אמנות, ואני מסכימה, אבל האם זה באמת בא לידי ביטוי כשאני יושבת מול המראה?

כשאני מתאפרת, אני יכולה להיות כל דבר: דרמטית, עדינה, נוצצת או טבעית. אבל מה קורה כשאני פשוט רוצה להיות אני? אולי אני צריכה למצוא איזון בין היצירתיות שלי לבין הגרסה האותנטית של עצמי? אני לא יודעת, אבל זה בהחלט משהו שאני חושבת עליו בלילה, כשאני עייפה, מנסה להבין לאן אני רוצה לקחת את האיפור שלי.