מה מחפשת, בעצם?

הייתי בערב האחרון במסעדה חדשה שנפתחה בעיר. התיישבתי לבד, עם מחשבות על היום שעבר, והאוכל היה טעים אבל זה לא זה. לפעמים אני תוהה אם המסעדה זה רק תירוץ כדי לצאת מהבית, או שאולי באמת מחפשת חוויה קולינרית שתעורר בי משהו.

לא יודעת אם זה הכיסאות המפנקים או האווירה השקטה, אבל הרגשתי קצת כמו בתסריט של סרט. מה אני מחפשת, בעצם? פשוט מקום לשבת בו ולהרגיש שהעולם מחוץ לחיים שלי שקט לרגע? או שאולי אני רוצה את האוכל שיזכיר לי את הבית?

בדיוק כשחשבתי על זה, הגיע המנה שלי. טעמים מוכרים אבל בשילוב מפתיע. ברקע נשמעה מוזיקה שגרמה לי לחשוב על כל מיני דברים - על האהבות שלי, על העבר, ועל מה שהעתיד יכול לאחסן. יכול להיות שבסוף יש משהו יפה בלצאת לבד, לפעמים זה מאפשר לי להרגיש יותר.