אבל אז מהרהר, האם זה לא קצת מיותר?

הייתי היום בספרייה אחרי הרבה זמן. תמיד יש לי אהבה לספרים, אבל לאחרונה אני לא יודע אם אני באמת צריך את הספרייה. יש לי את כל הספרים שאני רוצה לקרוא גם בבית, אבל כשאני נכנס לספרייה, אני מרגיש איזו תחושת שקט וריכוז שאין במקום אחר. זה כמו מפלט מהעולם החיצון.

מצד שני, אני שואל את עצמי אם אני סתם מתוסכל מהעומס של החיים, ולכן אני מחפש מקום שקט לשוטט בו בין המדפים. אולי זה לא רק הספרים אלא גם האווירה כל הידע שצובר שם, האנשים שמסביב. אבל אז אני מהרהר, האם זה לא קצת מיותר? כל הספרים האלו באינטרנט, כל המידע זמין במרחק קליק.

האם אני פשוט מחפש איזו נוסטלגיה מהעבר, או שזה באמת המקום שלי? יש בזה משהו מתסכל, כי מצד אחד זה כיף לחזור ולחוש את הדפים והרגש הפיזי של ספר, אבל מצד שני, האם אני לא מחמיץ את היתרונות של הטכנולוגיה?

שאלות שאין להן תשובות חד משמעיות, אבל זה רק מראה כמה אני עדיין מחובר לתחושת הספרייה למרות ההתקדמות.