יש רגעים שאני חושב יכול להיות שאני קונה בשביל שטות?

כאילו, יש משהו במחשבה על לקנות בגדים ששואב אותי. מצד אחד, אני מת לעדכן את הארון שלי, להכניס צבעים חדשים ולחדש את הסגנון. מצד שני, אני שואל את עצמי אם זה באמת משנה. כאילו, בסופו של יום, רוב הזמן אני בלבוש פשוט, לא מתעסק באופנה כמו פעם.

אבל אז אני נכנס לחנויות והלב שלי מתמלא. אני רואה חולצות עם פטרנים מגניבים, מכנסיים עם גזרה חדשה, ונעליים שיכולות לשדרג לי כל הופעה. זה כמו מסע בין כל מה שמגניב לבין מה שיש לי כבר. יש רגעים שאני חושב יכול להיות שאני קונה בשביל שטות? ובשנייה שאותן בגדים מגיעים הביתה, אני מרגיש כאילו אני עם מלתחה חדשה לגמרי.

אז אני מתלבט האם אני באמת צריך את זה, או שזה סתם עוד דחף רגעי? אולי בעצם אני רק מחפש לשדרג את עצמי, לא את הבגדים.