האם פחד הוא פשוט חלק מהתהליך?

לילה, עייפה, יושבת על המחשב ומחשבות רצות לי בראש. המבחן לנהיגה קרב, ואני מרגישה את הלחץ גואה. כל פעם שאני עולה על ההגה, אני מתלבטת אם אני באמת מוכנה. יש ימים שהכל הולך חלק, אני שולטת ברכב, מרגישה בטוחה בעצמי. ואז יש ימים אחרים, שבהם אני פשוט נתקעת ברמזור, בוהה קדימה, מתפללת שלא ייכנס לי מישהו ברכב מאחור.

אני מתחשבת בכל הטעויות שעשיתי בשיעורים, בכל הפעמים שהמר instructor שלי ניסה להרגיע אותי ואני רק התעצבנתי יותר. זה כמו לעלות על רכבת הרים, פעם אני למעלה ופעם אני למטה. האם פחד הוא פשוט חלק מהתהליך? או שאולי אני צריכה לקחת לעצמי צעד אחורה ולחשוב אם זה באמת מה שאני רוצה? כמה אני מוכנה לסבול את כל המתח הזה בשביל חופש הנהיגה? ובסוף, מה זה אומר להיות נהיגה טובה?