יושבת עכשיו במיטה, עייפה אחרי יום ארוך, ומחשבת על מסעדה אחת שאני מאוד אוהבת. היא לא הכי רחוקה מהבית, אבל יש משהו בשעות הלילה שמוסיף לה קסם. השילוב של האור הרך, המזון הכבד קצת והאווירה, כל זה גורם לי לתהות אם אני באמת רוצה לצאת לשם או להישאר כאן, עטופה בשמיכה.
יש לי כל כך הרבה זיכרונות משם, מפגישות עם חברות, דייטים שהתחילו וממשיכים, ופשוט ערב שקט עם עצמי. מצד אחד, אני יודעת שהאוכל שם מעולה והמשקאות מצוינים, אבל מצד שני, אני גם אוהבת את השקט של הבית שלי, את הנעליים שנמרחות והסמרטוט על השולחן.
יכול להיות שהלילה אני אחליף את המסעדה בבישול קליל שאני מכירה. אולי את הכנת פסטה עם רוטב עגבניות? זה יכול להיות נחמד. אבל ברקע, המסעדה הזו קוראת לי, עם כל מה שהיא מייצגת. מה לעשות?
ואז על