יש משהו במעבר בין שפות שמרגיש כמו קסם. לפעמים אני יושבת עם מישהו שמדבר שפה שאני לא מכירה, ואני מוצאת את עצמי מתרגמת בראש כל מילה, כל משפט. זה כמו לתפוס רגעים שלא היו נגישים לי לפני כן.
יש ימים שאני מרגישה עייפה, והכוח שלי לא תומך בי לעשות את כל ההשקעה בלמידת שפה חדשה. אבל אז אני נזכרת בכמה זה מרגש כשאני מצליחה להבין או אפילו לאיית מילה חדשה. זה כאילו פתחתי דלת לעולם חדש.
באותם רגעים אני מתלבטת האם כדאי לי להקדיש זמן נוסף לתהליך הזה? האם זה שווה את המאמץ? מצד אחד, אני יודעת שיש לי את היכולת, מצד שני, לפעמים אני מרגישה שהעולם כל כך רחב ואני כל כך קטנה.
אבל אולי זה בדיוק מה שעושה את זה מיוחד להרגיש את הגדולה של הדברים מתוך הקטנות שלי.
ואז על