בחופשה האחרונה שלי, החלטתי לקחת פסק זמן מהמירוץ היומיומי ולצאת לטיול בגליל העליון. אני זוכר את התחושה כשחציתי את הגבול של אזור הכנרת - האוויר השתנה, הריחות נעשו מתוקים יותר והנוף פשוט עוצר נשימה. טיילתי עם חברים טובים והשמש שיחקה איתנו מבעד לעננים, כאילו היא רוצה להגיד "ברוכים הבאים".
ביום הראשון החלטנו לטפח את נפשנו ונפש החברים שלנו בביקור במקווה טעמים ביישוב יפהפה בשם כפר חנניה. יש שם מקום מקסים שמכין גבינות ביתיות ומציע סדנאות קטנות להכנת גבינות. כשאני חושב על זה, אני כמעט יכול לשמוע את צלילי החלב המתחמם בפוטנציאל להיות מוצר דיפרנטי באופן מוחלט מהמעדנייה השכונתית.
אחד הדברים שהכי ריגשו אותי היה לראות איך כל אחד מאיתנו נפתח במהלך התהליך - בזמן שסדנה של גבינות יכולה להיתפס כפעולה פשוטה, הרגשתי שאנחנו מתחברים מחדש ושהזמן שבו אנחנו עושים משהו יחד מביא אותנו למקום עמוק יותר. כשהעלינו ביחד קונטרה לדברי הימים של המקצועיים שבסביבה - פתאום גילינו איך כל אחד מהצלילים והטעמים הופכים לרגעים משותפים שמזינים גם את הלבבות שלנו.
ואם כבר מדברים על לבבות - טיפ חשוב: אל תוותרו על לנסות דברים חדשים במהלך הטיולים שלכם! לא חייבים לחכות להזמנה מחברה ממומנת כדי לגלות מסלול חדש או טעמת מנה שלא ידעתם שיש לכם חשק אליה. בין אם זה טיול רגלי בסמטאות הצרות או סיור מודרך לכיוון האתרים ההיסטוריים באזור - אתם יכולים לגלות עולמות חדשים שכל כך קרובים לביתכם.
אז בפעם הבאה שאתם מתכננים טיול באמצע השבוע או סופ"ש גשום, תזכרו שאין כמו מעבר לאוטוסטרדות הראשיות כדי לפגוש את הטבע ואת עצמכם מחדש בכל פעם מחדש - תעזבו רגע את כל הטכנולוגיה ותראו איזה קסם קורה בחוץ!
ואז על