לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי במצב של חיפוש. אחרי עבודה מתישה ובעיות אישיות שהציפו אותי, הרגשתי שאני זקוקה לשינוי אמיתי. ואז חבר המליץ לי לנסות סדנת כתיבה יוצרת. בהתחלה הצחיק אותי הרעיון; מה יעזור לי לכתוב? אבל משהו בתוכי אמר שזה יכול להיות שינוי מרענן.
הגעתי לסדנה מלאת אנשים שונים - כל אחד עם סיפור חיים משלו. כבר מתחילת המפגש נפל החסם הראשון שלי: המדריכה פתחה בשיתוף אישי שלה על הדרך שעשתה בחיים שלה ובלי להרגיש עטפה אותנו כולנו באווירה מחבקת. כשאני מסתכלת עכשיו אחורה, אני רואה איך המשמעות של הסדנא לא הייתה רק הכתיבה עצמה אלא בעיקר השיחות והקשרים שנוצרו.
בהמשך היום קיבלנו תרגילים שונים שאילצו אותנו לצאת מאזור הנוחות שלנו. אחד מהם היה לכתוב מכתב לעצמי מהעבר - דבר שלא עשיתי אף פעם. זה היה כאילו הזמן נעצר לרגע והוצג בפניי עמודים מתוך חיי שהיו טמונים עמוק בזיכרון, תחושות שסיימתי לחוות ולא רציתי להזכיר אבל הן היו חלק ממני.
התובנות שצברתי שם היו חשובות יותר מכל מילה שכתבתי: הבנתי את כוחותיי, את חולשותיי ואפילו גייסתי Courage למלא את הטפסים מחדש לגבי חלומות ששכחתי מלחקור. התחלתי לראות גם אחרים בחדות רבה יותר - שמורות הקשבה האמיתית במקום בו אנו נוטלים חלק במשהו גדול יותר.
אם יש לי טיפ עבור מי שמתלבט אם להצטרף לסדנה כלשהי: פשוט צאו מזה! אל תחשבו פעמיים ותמצאו לעצמכם זמן להקשיב פנימה ולגלות דברים חדשים על עצמכם תוך כדי מפגש עם אחרים שחולקים איתכם מסע דומה.
היום אני עדיין כותבת וגם ממשיכה להשתתף בסדנאות שונות רק כדי לעודד את היצירתיות שלי ולהתפתח הלאה. החיבור הזה בין אנשים הוא קסם שאין כמו לו, והוא בהחלט נתן לי כוח לחפש עוד ועוד אפשרויות חדשות במסע שלי בעולם הזה.
ואז על