שבוע שעבר לקחתי את הילד שלי לחנות צעצועים בסביבה שלנו. אני חייבת להודות, שבזמן האחרון הייתי עסוקה מאוד בעבודה ולא ממש הקדשתי זמן איכות עם בני. הוא חגג ביום הולדתו והשיחה שלנו לפני היציאה הייתה "אמא, מה נבחר? אולי משהו מיוחד?"
כשנכנסנו לחנות, הרגשתי שאני חוברת לעולם אחר. האורות המהבהבים, הצבעים הזוהרים של הדמויות והצעצועים השונים - פתאום הכל נראה כמו פיסת גן עדן עבור הילד הקטן שלי. הפנים שלו נפערו בהשתאות והוא רץ בין המדפים כמו ילד חלומי בעולם שאין לו גבולות.
עצרנו ליד מדף של מכוניות קטנות ומסלולי מירוץ, וזה הזכיר לי גם את ימים הרחוקים שלי שגדלתי על אותם משחקים בדיוק. כל מכונית שראיתי החזירה אותי לרגעים שבהם הייתי יושבת במרפסת של הסבא וסבתא ומשחקת במשך שעות על הכביש המוביל לבית שלהם.
בסופו של דבר בחרנו באוטומטית שמתקפלת ועליה אורות וצלילים - משהו שנראה מודרני אבל עדיין היה טוויסט נוסטלגי למה שאני זוכרת מהילדות. התענגתי לראות את העיניים שלו מאירות כשפתח את האריזות בבית והתחיל לשחק איתה כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם.
למדתי שהמנגינה הזו של ילדות היא לא רק בבחירות שאנו עושים אלא גם ברגעים שאנחנו חולקים עם הילדים שלנו. החלטתי לקחת ממנו דוגמה: מעט דברים גדולים יכולים להיות משמעותיים יותר מאשר רגעי קישור פשוט של אהבה וחיבור.
אז אם אתם רוצים לבלות זמן איכות עם הילדים שלכם ולהגשים להם חלומות קטנים - אל תמעיטו בערך הביקור בחנות הצע toysניים! לפעמים מדובר בהרפתקה קטנה שמציעה לנו לקשור קשר טוב יותר איתם ולחדש זיכרונות יקרים מתמיד.
ואם כבר קניתם צעצוע חדש, תמיד אפשר להוסיף עוד סיפור מסביב אליו: איך הוא הגיע לעולם או איזו הרפתקה מחכה לו!
ואז על