כשהקעקועים מספרים סיפור אישי

בוקר שמשי אחד, אחרי טיול לא פשוט שעברתי בשנה שעברה, החלטתי שהגיע הזמן לסמן את השינוי. זה היה רגע שבו הרגשתי שאני רוצה להנציח את מה שעבר עליי - התמודדויות, חוויות וגם ניצחונות. נכנסתי למקום הקטן והמחוספס של אמנון, קעקועיסט מוכשר שאהבתי את הסגנון שלו.

בהתחלה הייתי קצת מתוחה, אפשר לומר אפילו לחוצה. אבל כשהתיישבתי על הכיסא ושיחות קלילות החלו להתגלגל בינינו, הרגשתי איך כל הלחץ שולי ומתקשט במעין נוחות מוזרה. כשאמנון התעסק עם המכונה ויצר על גבי העור שלי דגם מעוגן בעבודת יד שהוא כולו אני - המחשבות התחילו לזרום כמו נהר.

חשבתי על הדרך שבה קעקוע יכול לשמש כאמנות אישית; איך הוא מתכתב עם הגוף שלנו בעצם מבלי שמישהו באמת מבין מה עומד מאחוריו. לדעתי, זה מוסיף לנו עוד רובד של משמעות שלא כל אחד יראה או יבין - וזה בסדר גמור. המוכנות להראות משהו כל כך אינטימי היא גם מסע שמתאים לחלוק אותו רק עם מי שאנחנו בוחרים.

אם אתם מסתכלים לחשוב על קעקוע או פירסינג כדרך לבטא את עצמכם - תזכרו שזה לא רק צורת אמירה ולא משנה כמה זה קטן או גדול; זו ההתרסה שלכם אל מול העולם שמעוצבת כאן ועכשיו בגוף שלכם.

והכי חשוב? לבחור נכון! השקיעו זמן בהתלבטות ובחירת האמן הנכון לכם; שיחה קצרה יכולה להסביר הרבה יותר מכל פרופיל מדיה חברתית. לפני שאתם הולכים לתהליך הזה, שאלו את עצמכם: מה המסר שלי? מה אני רוצה לראות כשאני מסתכל במראה בכל יום?

באופן אישי תמיד אדגיש שהמטרה היא לאו דווקא למצוא משהו "יפה", אלא משהו שיש לו משמעות עבורכם בלבד. כי בחיים יש דברים שעוד שנים רבות יראו אותנו שם - בקעקוענו יחד עם הזיכרונות שהוא נושא עימו.

אז שיהיה בהצלחה לכל המתלבטים שם בחוץ! березовая улица 🖤