לפני כמה ימים החלטתי לקחת את הילדים שלי לסיבוב בחנות צעצועים שנמצאת לא רחוק מאיתנו. אני חייבת confess - זה לא רק בשבילם, אלא גם בשבילי. החנות הזו מלאה בנוסטלגיה עבורי, כי כילדה הייתי מבלה שם שעות ברומן בלתי נגמר עם המשחקים.
כשהגענו, נשמתי עמוק והרגשתי איך הלב שלי מתמלא בשמחה כשהעיניים שלי רואות שוב את המדפים המלאים בצעצועים צבעוניים, כל אחד מהם מספר סיפור אחר. הבן הקטן שלי רץ לעבר ערמת מכוניות צבעוניות והבת שלי מצאה את עצמה בגן משחקים מיניאטורי שעורר אצלה חיוכים אינסופיים.
בזמן שהם שיחקו וחקקו עולמות דמיוניים, ישבתי על ספסל קרוב ודמיינתי את עצמי בגילם. חשבתי על הימים שהייתי מגיעה לחנויות אביזרי גן ואיך כל אביזר היה ממלא אותי בפרפרים בבטן ובחלומות גדולים. זה הזכיר לי כמה חשוב להעניק לילדים שלנו חוויות שלא רק מבדרות אותם אלא גם מטפחות את הדימיון והיצירתיות שלהם.
ופתאום זה hit me: צעצוע הוא הרבה יותר מסתם מוצר או כלי בידיהם של ילדים - הוא גשר לעולמות חדשים, לכל מיני אפשרויות בלתי נגמרות. אחרי שראיתי את הילדים שלי מתחברים לצעצועים השונים, נזכרתי שהחיבור הזה לא מפסיק כשגדלים; לפעמים צריך פשוט לעצור ולחזור למקורות - לדמיין מחדש בדרכים יצירתיות ולחוות כל רגע כאילו הוא הראשון.
אני ממליצה לכם לבקר בחנויות צעצועים יותר פעמיים בשנה לסתם עדכון וחידוש במדריכי המשחק שלכם! תנו לעצמכם להיות קצת שוב ילדים באותו מקום שאתם רגילים לחלוף עליו ביום יום בלי לשים לב ולהתחבר לרגשות אלה שחושבים שזה נחלת העבר אבל בעצם תמיד כאן איתנו.
אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד חנות כזו, קחו לעצמכם הפסקה קטנה ותזכרו שגם אנחנו צריכים להתחבר למשחק שלנו בדרך זו או אחרת. פורצים גבולות ומחדשים בכל גיל - איכשהו תמיד תמצאו בתוך ליבה של כל דמויות פלסטיק ומכונית קטנה חלק מעצמי האבוד שממתין שתמצאו אותו שוב.
ואז על