לפני כמה חודשים הייתי במצב שאף פעם לא חשבתי שאגיע אליו. הרגשתי תקועה, כמו פאזל שלא מצליח להתחבר כדי ליצור תמונה שלמה. חיי היומיום הפכו למלחמה מתמדת - עבודה, משפחה, וכל מה שביניהם נראה כאילו התאגדו יחד כדי לדחוק אותי לפינה. אז החלטתי לנסות טיפול. כן, זה היה צעד גדול עבורי.
הגעתי למטפלת שהמליצו עליה, חיפשתי מישהו שיבין אותי ולא יפיל עלי עוד תוויות נוספות של "לא בסדר". מהפגישה הראשונה הבנתי שאני במקום הנכון - היא הייתה קשובה, מלאה אמפתיה וידעה לשאול את השאלות הנכונות מבלי להרגיש שהיא פולשת לפרטיות שלי. ככל שנפגשה נפגשנו יותר ויותר, כך גיליתי שכוח ההקשבה וההבנה שלה הוא כמו כוס מים צוננים בימי הקיץ החמים.
באחת הפגישות היא ביקשה ממני לחשוב על רגעים שבעצם עשו לי טוב בחיים - תהליך פשוט אך מרגש מאוד. פתאום התחילו לצוץ רגעים קטנים ומאושרים: חיוך של חבר שדפק לי בדלת בדיוק בזמן כשחשבתי שאין סיבה לחייך; ריח קפה בבוקר שמשלים את יום ראשון המנומנם; או אפילו המגע החמים והנעים של הכורסאות בבית שמזכיר אמא ותה בעונת החורף. כל אלו התמזגו יחד וחזרו אלי כמו משבים נעימים.
דרך התהליך הזה למדתי להעריך את הדברים הקטנים שמעולם לא ייחסתי להם חשיבות וליצור מן האור הקטן הזה שלווה פנימית גם בזמנים קשים ולהתמודד עם האתגרים בצורה בריאה יותר.
אם יש לכם ספק בנוגע לטיפול או שאתם מרגישים תקועים - אל תהססו! הליכה לבד בדרך הזו יכולה להיות מפחידה אבל לפעמים צריך רק יד מחזיקה שתראה לנו שאפשר להשתנות ולצמוח מחדש. טיפ קטן שלי: אם אתם מתחילים טיפול חדש, חשוב שתמצאו מטפל שתרגישו איתו בנוח ושיש לכם מולו קשר אמיתי - זה יכול לעשות כל ההבדל בעולם!
אני בשלב שבו אני הולכת עם הדלק החדש הזה בלב שלי וזה נותן לי כוח להתמודד עם הכל ברגיעה ובאהבה רבה יותר לעצמי ולסביבתך ❤️
ואז על