לפני כמה חודשים, אני זוכר את עצמי יושב בסלון עם קפה ביד ועם המון שאלות בראש. התחלתי ללמוד נושא חדש שהתסיס אותי - מתודולוגיות הוראה. כאדם שמעולם לא חשב לעסוק בחינוך, הספק טפח בי. מה אם התיאוריה הזו הייתה כל כך רחוקה מהמציאות?
נכנסתי לשפת הספרים במשך שעות רבות, חיפשתי תשובות ונעזרתי בספרי הלימוד שהיו על המדף שלי. כל פרק היה כמו פיצוח של פאזל - לחלק מהמקרים מצאתי פתרונות מיידיים, לאחרים הייתי צריך לדבוק במחשבות מעמיקות יותר.
הספר הראשון שנתקלתי בו היה כזה שחשבתי שאני אקרא בו "רק קצת". סיימת עם החצי הראשון ואז פתאום גיליתי איך הוא נוגע לכל כך הרבה רגעים ביום-יום שלי. יש אזכור למערכת יחסים בין תלמיד למורה ולא יכולתי שלא להזדהות עם הרגע הזה מחיי: כשהייתי בתיכון, אני זוכר ששיחה אחת עם מורה הצליחה לשנות לי את כיוון החיים.
באופן מעניין, בעבודה על המשימות והתרגילים בספר למדתי לא רק תיאוריות אלא גם דברים חשובים על עצמי ועל הדרך שבה אני רואה את העולם סביבי. זה גרם לי להרהר ולשאול את עצמי שאלות שאולי אף פעם לא עצרנו לחשוב עליהן - מי אנחנו כמורים וכיצד אפשר להשפיע באמת על אחרים?
ואם אתם שואלים אותי טיפ קטן לסיום: כשאתם נכנסים לעולם של ספרי לימוד, אל תהססו לכתוב הערות בש边 השורות או במסמך נלווה - זה עוזר לקשר את הידע למה שאתם חיים ועושים בכל יום מחדש. ללמד ולהתפתח זו תמיד משימה מבורכת.
אז אם אתם מחפשים דרך להעביר זמן איכות איתכם ובעיקר להבין שגם באקדמיה יש מקום לרגש ואנושיות - ממליץ לכם לפתוח ספר!
ואז על