לפני כמה חודשים, ישבתי בבית קפה קטן בתל אביב, ולידי ישבו שני אנשים שדיברו גרמנית. לא הבנתי מילה ממה שהם אמרו, אבל היה לי קל להרגיש את האווירה ביניהם - צחוק, רגש ותשוקה לשיחה. הם חייכו והיה ברור שמילים טובות יוצאות להם מהלב. זה עורר בי זיכרון משנים עברו.
כשסיימתי את לימודי השפות באוניברסיטה, הייתי מלא בשאיפה לקשר בין אנשים שונים דרך מילים. החלטתי לנסות לתרגם שירים שאהבתי מאנגלית לעברית. הכוונה הייתה להביא את הרגשות שהשיר הזה מעביר במדויק למישהו שלא מבין אנגלית. רק אז הבנתי עד כמה תרגום הוא לא סתם העברת מידע מדוברת אחת לאחרת; זו אמנות של ממש!
יום אחד ניסיתי לתרגם שיר עברי אהוב עליי לילד מקפריסין שהכרתי בטיול שלנו שם. כשסיפרתי לו על המשמעות מאחורי השיר שלו היו עיניים בורקות ושאלות שהוא הניח לפניי כמו 'איך זה יכול להיות?'. אז הבנתי - כל משפט שאני מתרגם נוגע בלבבות של אנשים אחרים ותופס אותם בעוצמות שונות.
כשהגעתי לארץ והתחלתי לעבוד כמתורגמן, לכל מפגש עם דובר חדש היה סיפור בפני עצמו. למדתי שטעויות נפוצות כמו לתרץ סלנג או ביטויים מקומיים יכולים לגרום לסיטואציה להגיע למקומות מצחיקים ואפילו מביכים לפעמים! טיפ שלי: תמיד כדאי לשאול אם משהו לא ברור ולא להתבייש לנסות להבין היטב את הקונטקסט.
בסופו של יום אני חושבת שהשפה היא גשר חשוב בין תרבויות וחוויות חיים שונות וזה עונג להכיר את הצדדים השונים שלהן דרך תרגומים מושקעים ונאמנים למהותן האמיתית. כמו שאני גיליתי לכל אדם שיושב מולנו יש סיפור ייחודי משל עצמו שמתבטא בדרכים רבות ומגוונות.
אז בפעם הבאה שאתם עוסקים בשפה אחרת או אפילו בתקשורת עם חברים שבאים ממקום אחר בעולם - תהיו פתוחים ועדינים בהעברות שלכם ואל תשכחו לתת מקום לרגשות ולמשמעות שמעבר למילים עצמן.
ואז על