לכל מי שחי על כדור הארץ, אני רוצה לדבר על הסדנאות שעברתי בשנה האחרונה. לא מדובר בכאלה של למידה חיצונית בלבד, אלא בפגישות עם עצמי, במסעות פנימיים שהובילו אותי אל מקומות שלא ידעתי שקיימים בתוכי.
לפני כמה חודשים החלטתי להצטרף לסדנת כתיבה יוצרת. בתחילה חששתי שאהיה הכלה הכי פחות מוכשרת בחדר, אבל מהר מאוד הבנתי שזו לא המתכונת הנכונה לחשוב. מה שקרה שם היה קסום - במהרה נהפכו המילים לדרכים לבטא רגשות עזים שמלווה אותי לאורך השנים: פחדים, שמחה ואפילו געגועים.
במהלך אחת הכתיבות קיבלתי השראה ממקום שנראה לי מזמן דחוק בתודעה שלי - מסיבת יום הולדת של סבי ז"ל. מימי הילדות שלי ישבתי וחיכיתי למתנות ולאוכל טוב, אבל מה שהיה באמת משמעותי זו התחושה שהוא העניק לנו - כזו שהייתה מלאה באהבה ועשייה. כשישבתי לכתוב את הזיכרון הזה בצורת סיפור קצר, פתאום כל הרגשות התעוררו מחדש והבנתי כמה חשוב לשמר את החוויות האלה בלב.
וכאן מגיע טיפ קטן - אם אתם חושבים על השתתפות בסדנה כלשהי (כתיבה, ציור, ריקוד או אפילו בישול), אל תחששו ממנו! הסדנאות האלו הן כמו גשר לעולם חדש ומרגש שבתוככם. אתם לא צריכים להיות 'מתוחכמים' או 'מוכשרים' כדי להנות מזה; פשוט הגיעו עם רצון ללמוד ולגלות את עצמכם מחדש.
בסופו של דבר גיליתי שיש לי קול משלי ואני יכולה בטוח להביע אותו. אז אם אתם מחפשים מקום להתחיל בו את המסע הפנימי שלכם או סתם רוצים לצאת קצת מאזור הנוחות שלכם - רוצו לסדנה שתוקפת לכם את הלב! אין לדעת איזו מתנה עוד טמונה בעמקי נפשכם שמחכה להתגלות.
ואז על