בשלב מסוים במהלך השנה שעברה, הגעתי למקום שבו הרגשתי שאני לא מצליח להתמודד עם עומס הלימודים. המבחנים ציפו לי מכל הכיוונים, ואני הרגשתי כאילו אני טובע בים של חוסר הבנה. זה היה רגע מעצבן, אבל גם מצמיח.
אמא שלי הציעה שאשקול לקחת מורה פרטי. בהתחלה התנגדתי - מה פתאום?! נראה לי כמו בזבוז כסף ובזבוז זמן. אז היא מצאה לי דווקא מישהו שנראה “בסדר”: עמי, בחור צעיר שהכין אותי לכיתה י"ב במתמטיקה.
בהתחלה הייתי סקפטי - פגישות בבית, כל הזמן להתעקש על שיעורים? אבל משהו בעми נמשך אותי. הוא לא רק ידע להסביר דוגמאות מתמטיות; הוא גילה עניין בי יותר כאדם מאשר כתלמיד בלבד. הוא שאל על התחביבים שלי, על התוכניות שלי לעתיד ואפילו הגדיל ראש כשהציע ללמד אותי חשיבה מתמטית ולא סתם נוסחאות לפתרון תרגילים.
עם הזמן גיליתי שזה הרבה יותר מעוד אימון במתמטיקה - זו הייתה הזדמנות ללמוד איך לחשוב ולפתור בעיות בדרך מקורית. הכי מרגש היה כשבאחד השיעורים הצלחנו ביחד להבין מושג שסבלתי ממנו חודשים - באותו רגע כזה של הספקה שבה הכל מסתדר והפאזל מתחבר.
ואז הגיע המבחן הגדול! החזקנו אצבעות ואכן עברתי את המבחן ברמה שלא ציפיתי לה! זה מה ששינה אצלי את החשיבה לגבי לימודים: לכולם יש קשיים ולפעמים צריך יד מושטת כדי לצאת מהם.
אם אתם חושבים לקחת מורה פרטי, עשו זאת! זה יכול לשנות לכם לא רק ציונים אלא גם הגישה ללמידה וביטחון עצמי שלכם בלימודים ובעיקר בחיים עצמם. אל תהססו לבקש עזרה כשצריך - תמיד יש אנשים שמוכנים לתמוך ולעזור לנו לפרוץ קדימה!
ואז על