שבוע שעבר, ישבתי עם חברים בבית קפה שכונתי, כשפתאום אחד מהם התחלף. במקום הפלאפון הרגיל שלו, הוא הוציא מכיסו טאבלט קטן ומבריק. "תראו מה אני הבאתי!" הוא אמר בהתרגשות שגרמה לכולנו להסתובב ולהיות ערניים יותר.
זה היה רגע שמזכיר לי איך טכנולוגיה עברה איתנו כל כך הרבה מסעות בחיים. לפני בכמה שנים הצורה הזו של חוויית תקשורת הייתה בגדר מדע בדיוני, והיום היא מציאות יומיומית שאנחנו לא יכולים לדמיין את חיינו בלעדיה. כל פלטפורמת תקשורת שידעה להיווצר - מיידית ואלקטרונית - שינתה לנו את הדרך לצייר את החיים.
כשחבר שלי ראה אותנו מתלהבים מהטאבלט המיוחד שלו ומהיכולות החדשות שהוא מביא לעולם התקשורת והיצירה, זה הזכיר לי בדיוק למה אני אוהב בטכנולוגיה: היא מחברת אותנו בצורה שמעוררת רגשות עוצמתיים. אנחנו כבר לא צריכים להיות ליד אנשים כדי לשתף חוויות או לדבר על הנושאים החשובים לנו ביותר.
למשל, כמה פעמים קרה לכם שהצצתם בטאב חדש או באפליקציה והתחלתם בפולואפ מול חברים שאין להם שום קשר לחוויות ביומיום שלכם? ובכן, קוראי הקולנוע שלי יודעים שזה קורה הרבה! אבל גם כשהאפשרויות האלה מתפשטות לכל מקום, חשוב לזכור שהחיבורים האמיתיים הם אלה שאנחנו יוצרים עם האנשים שסביבנו תוך שימוש בעזרי טכנולוגיה ולא במקום ההנאה ממשחק חי ולדברים פשוטים כמו שיחה אמיתית.
אז tip קטן ממני: אל תשכחו לפנות זמן לשיחות אישיות יחד עם הטכנולוגיה שנמצאת סביבכם. תנסו לקבוע מפגשים לאיזה ערב סרט דרך אפליקציה מסוימת אבל בסוף להיפגש פיזית בבית של אחד החברים ולעבור על כל הצפייה ברגישות ובחיוניות באמת.
בסופו של יום הכל מתחבר ומשלים אחד את השני - בחירות אחת מעצימות אחרות ורגעים קטנים מלאי משמעות עושים את ההבדל הגדול בחיינו ובעולם המוסיפות לו קסם משלהן.
ואז על