אז ככה, לאחר חיפושים אינסופיים ברחבי האינטרנט והמלצות מחברים, החלטתי לרשום את הבן שלי לחוג סדנאות יצירה. אני זוכרת את הימים שבהם הייתי מכינה קיץ בשמחה עם צבעים ואומניות מהבית, ולא יכולתי להמתין לראות אם גם הוא ייהנה מזה.
בכניסתי למקום, הרגשתי מין התרגשות באוויר. הילדים היו ממוקדים בליצירת דברים מדהימים - מבובות קרטון ועד תכשיטים מעשה ידיהם. נושאת בידיי קפה חם ודאגות שמסתובבות בראש כמו צלילים של ריקוד לא מתואם, פניתי אליו בשאלה: "אז איך אתה מרגיש?" והוא הסתכל עלי בעיניים בורקות ואמר לי שהם ככה נהנים ובעיקר משוחררים להיות עצמם.
לאחר מספר שבועות בחוג הזה, פתאום גיליתי שהילד שלי הפך ליותר פתוח ורגיש לסביבה שלו. אמנם הוא עדיין ילד קטן עם כל המשחקים והרעש מסביב, אבל הייתה שם איזו שבריריות חדשה שהוא התחיל לפתח במקביל לכל חדוות השטויות. הוא למד לא רק ליצור דברים חדשים אלא גם לחלוק אותם עם אחרים ולהעריך את עבודת היד של חבריו בחוג.
אם יש משהו שלמדתי מהחוויה הזו זה שבחירה נכונה של חוג יכולה להשפיע על הילד מעבר לטכנולוגיה ולמסכים שכולנו מוקפים בהם כיום. החוג לא היה סתם מקום להעביר בו שעות; הוא הפך בעצם למקום שבו הילד שלי מצא חברויות חדשות וגילה חלק ממהותו האישית בעולם המערבי המטריד הזה.
והכי חשוב? אל תהססו להתנסות! ילדים צריכים מגוון רחב של חוויות כדי לפרסם את עצמם ולטפח תחומי עניין שונים. אולי ציור או ספורט לא ידברו אליכם בתחילה, אבל מי יודע איזה אוצרות צפונים בתוכם? השתתפו בפעילויות שונות ותנו לילדים שלכם להוביל אותנו לדרכם שלהם!
בסופו של דבר מדובר במסע גילוי נוסף - עבור הילדים ועבורנו כהורים.
ואז על