הייתי ישוב על כיסא עץ בחצר של סבתא שלי, תודו שזה מקום שלא מחליפים. סביבי היו פירות מהגינה, פריחת ההדרים ששוטפת את האוויר בניחוחות מתוקים והצוּבּעים של הפרחים שסבתא נטע בשקידה לפני שנים. אבל מה שתפס לי את העיניים היה צבע הכחול, זה שהיה כל כך דומיננטי אצל סבתא. כחול רך כמו השמיים ביום אביב שמשי.
יום אחד, כשהייתי שם קיץ אחד, היא לקחה אותי לשוחח על הצבעים שלה. "תשמע," היא אמרה בטון חם ומלטף, "כל צבע מדבר עם הלב שלך אחרת." ואז היא הצביעה על כמה פרחים כחולים ואמרה: "זה הזיכרון שלי מאבא שלך."
על פי דבריה, כל פרח מספר סיפור אחר - הסגול מסמל כוח וסבלנות; הכתום מבטא שמחה; הירוק נושא תקווה ותחושת חיים חדשה. אני זוכרת שהשתדלתי לחבר בין סיפורים שונים לצבעים שחוויתי עד כה.
בהמשך השנה החלטתי לאמץ את עולם הצבעים בחיי בצורה יותר מודעת. כשאני בוחרת לבוש בבוקר או מציירת בציוריי לשיעור אמנות, אני יודעת עכשיו שאין זאת רק שאלה של מה יפה או באופנה - אלא איך אני רוצה להרגיש באותו יום.
כשהאנשים סביבנו ראו שאני מקיפה את עצמי בצבעים שמשמעותם ברורה לי ושעוני ממקמת בתמונה הגדולה יותר של חיי - הם התחילו להגיב גם הם! חבר שלי למשל החליט לעצב את החדר שלו בגוונים ירוקים כדי להביא לעצמו תחושת רוגע ונחת אחרי ימים עמוסים בעבודה.
אז אולי הפוסט הזה הוא טיפה פילוסופי ואני לא יודעת אם הייתי מצליחה לתאר לכם בכמה משפטים הקסם שבצבעים האלה ובסיפורים שלהם - אבל כן הייתי רוצה שתנסו משהו קטן: בבוקר שקמים לקראת יום חדש ולפני שאתם בוחרים מה ללבוש או איך לקשט את הבית שלכם - שאלו את עצמכם איזה צבע משקף הכי טוב את הרגש שבו אתם רוצים להיות היום. כי לפעמים קצת צבע יכול לעשות פלאים למחשבות שלנו ולרגעות שלנו בעולם הזה.
ואז על