לפני כמה חודשים החלטתי להירשם לסדנת מוזיקה באחת המרכזים המקומיים. לא ידעתי למה לצפות, אבל משהו פנימי דחף אותי לנסות. אני זוכרת את הרגע שבו נכנסתי לאולם - הייתי מלאה בפחדים ובחששות, ממש כמו ילד שמגיע ביום הראשון לבית ספר חדש.
המדריך היה אדם מרגש וקשוב, עם חיוך שלא ירד לו מהשפתיים. בהתחלה חשבתי לעצמי "מה עשיתי? אני לא יודעת לנגן על שום כלי", אבל הוא קיבל אותנו בשטף של חום ואנרגיה. פתאום גלי קול ותווים החלו להתגלגל סביבנו והרגשתי כאילו הם נוגעים בכל אחת מהמיתרים שבלבי.
במהלך הסדנא כולנו יצרנו יחד מוזיקה. זה היה רגע קסם כשהבנתי שהמוזיקה היא קודם כל שפה אנושית - בלי מילים, בלי גבולות. הגלישה בין הצלילים הכינה בינינו קשרים שלא יכולת לדעת שהיו קיימים מתחילה.
החוויה הזו גרמה לי להבין עד כמה השיתוף יוצר אינטימיות ובריתות בקבוצה כזו מגוונת: ממי שאוהב רוק ועד למי שנשאב לשקט של מוסיקת העולם. התחלנו לדבר דרך המוזיקה ולא רק במילים - כל תו הפך לרגש שנמצא בתוכנו ורק מחפש את הדרך לבוא לידי ביטוי.
אני ממליצה בחום למי שמשלב ספקות בחיי היומיום שלו להקדיש זמן למציאת תחביב אמנותי או יצירתי שישחרר אותו מעול היום-יום ויגלה צדדים חדשים בעצמו. גם אם אתה חושב שאין לך כישרון, אל תיתן לפחד למנוע ממך לחוות חוויות חדשות ומרגשות.
בסוף הסדנה יצאנו משם, שכל אחד מאיתנו סוחב עמו לא רק צלילים אלא גם מתנות של חברויות והרבה יותר ביטחון עצמי לעשות ולהיות מי שאנחנו באמת רוצים להיות בעולם הזה. חייכו וצחקו מתוך הלב ותאזינו לקול הפנימי שלכם - כי שם טמונה המוזיקה האמיתית שלכם!
ואז על