חודשים עברו מאז שגיליתי את החוגים לילדים, והאמת היא שהמסע הזה היה עבורי וגיא, הבן שלי, חווייה מעצימה ומעוררת השראה. אני רוצה לשתף אתכם באחד הרגעים המרגשים שחווינו השבוע.
בהתחלה זה היה מאבק - גיא לא ממש רצה ללכת לחוג. הוא העדיף להישאר בבית מול המסך ולא להתמודד עם משהו חדש. אבל בסופו של דבר החלטתי לנסות משהו אחר: הסברתי לו שנוכל לגלות יחד מה מעניין אותו באמת. אז נסענו לראות כמה חוגים ופתאום נפתחו עיניו כשנכנסנו לחוג הקרמיקה.
היו שם ילדים מחייכים, צבעים על כל שולחן וריח החרס על ידיים קטנות שהתמקדו בכנת יצירות שלהן. וכשהוא התחיל לעבוד עם הידיים וליצור כד קטן בתהליך ההכנה - ראיתי איך נורת הידע נדלקה בעיניו. פתאום הוא לא רק משחק אלא יוצר! זוהי תחושת סיפוק בלתי נגמרת שמגיעה מכך שאתה פשוט יכול ליצור משהו משלך.
מאז אנחנו חוזרים בכל שבוע לרגע המיוחד הזה שבו גיא מתנסה ביצירה חדשה - פעם הוא עושה כוס עם פרחים, ופעם נוספת פסל מדהים של דמות מהאגדות שהוא אוהב. אני ממליצה לכל הורה לא לחשוש מהשלב הראשון ולהיות סבלני ככל האפשר כשהילדים מתקשים בהתמודדות עם שינוי או פעילות חדשה.
אני גם למדתי שאין צורך להטריד אותם עם ציפיות מוגזמות; הדבר החשוב ביותר הוא שהם יהנו ויתפתחו בקצב שלהם. תסתכלו להם בעיניים ותשאלו שאלות - לפעמים מה שנראה לכם מובן מאליו יכול להיות עולماם החדש והמרגש שכמה אלפים מחכים לו ליד הדלת.
אם אתם מתלבטים על חוג שיעניין את ילדיכם, אולי כדאי לנסות לקבוע פגישה קצרה או "יום פתוח". זה נותן להם הזדמנות להתנסות בלי לחץ ולהכיר חברים חדשים תוך כדי כך.
לא נשכח שאולי נצליח גם למצוא בעצמנו עוד גבעול בתוכנו שמתפשט לכיוון אהבות חדשות שלא גילינו עד כה - מי יודע?
ואז על