לפני כמה חודשים, החלטתי לקחת את עצמי רגע אחורה ולחפש משהו שיגרום לי להרגיש חי יותר. אני תמיד הייתי בן אדם של עבודה וכשאתה כל הזמן עסוק, לפעמים אתה שוכח למצוא זמן לדברים שנוגעים בנשמה. כך הגעתי לסדנה אמנותית שמעולם לא חשבתי שאשתתף בה - סדנת ציור ביער.
יום שישי בבוקר, אחרי שבוע מתיש במיוחד, הגעתי אל המקום. עמדו לפני מולי חמש שולחנות יפים שבמרכזם קנווסים ריקים ואיזשהו צבעים קסומים שהקרינו אור של חופש וחלומות. המנחה הייתה אישה מבוגרת עם חיוך רחב ושיער אפור ארוך שהתפזר ברוח. היא פתחה את הסדנה במילים פשוטות שכל כך נגעו בי: "הציור הוא כמו החיים, לפעמים זה יוצא כמו שאתה מתכנן ולפעמים זה לוקח כיוון שלא ציפית לו."
במשך השעות הבאות התחברתי לצבעים ולאנשים שסביבי. כל אחד מהמשתתפים היה עם סיפור אישי משלו - חלק הגיעו כדי לברוח ממשהו ואחרים כדי לגלות צדדים חדשים בעצמם. התחלתי לצייר ללא פחד מפרפקציוניזם והצבעים התלכדו לכדי יצירת אמנות אמיצה שלי - הייתי אני וזה היה די מדהים.
עבורי הקסם קרה כששמתי לב איך הציור הזה פתאום מחזיק בתוכו את כל הדמעות שהיו לי בשבועות האחרונים ואת התקוות שלי לעתיד טוב יותר. החיבור בין האמנות לבין הרגשות שלי הפך הכל פשוט יותר ונגיש.
אם יש משהו שאני רוצה להעביר ממני אליכם הוא: לפעמים כשאתם מרגישים אבודים או שלא יודעים לאן פני הדברים מועדות, קחו לעצמכם זמן לבדוק אפשרויות חדשות - אולי זו סדנה באומניות או לימוד כלי נגינה חלופי חדש? העולם מלא ברגעים קטנים שממתינים לכם להתקרב ולהרגיש אותם.
ובסוף הערב, בידיים מלוכלכות בצבע עשיתי דרך הביתה עם חיוך רחב על הפנים ועם תובנות על עצמיות חדשות שאני מקווה לשמור עליהן בקרבי לאורך זמן.
אז אל תהססו! פתחו דלת חדשה לחוויות שונות בחייכם - אתם לא יודעים איזה עולם גדול מחכה לכם מעבר למפתן הדלת שלכם!
ואז על