אחת החוויות שאני זוכרת בהן את תחושת השייכות הגדולה ביותר הייתה כשנסעתי ברכב של חבר בדרך לארוחת ערב משפחתית. היה זה יום קיץ חם, ואני חיכיתי לו במרץ ליד התחנה. הרגשתי איך השמש מקדמת אותי באור שלה, ומיד אחרי כמה דקות של המתנה, להגיע אל האוטו שלו הרגיש כאילו הגעתי לעולם אחר.
בדרך חשבתי על כל הפעמים שבהן השתמשנו בתחבורה ציבורית. שעות רבות עברו מאז שעשינו טיולים למקומות חדשים יחד או סתם חזרנו הביתה מהעבודה עייפים אך מרוצים. יש משהו מאוד נעים בתחבורה כזו - אתה יושב בין אנשים שונים, כל אחד עם הסיפור שלו ועם הכאב והניצחונות האישיים שלו שמתגלים דרך שיחות קצרות או מבטים חולפים.
בשבוע שעבר יצא לי לנסוע עם שירות חדש שהכרתי אונליין. לא מדובר רק ברכב ששוחרר לי בקליק על המסך, אלא באמת ברכב שהיה בו אופי - נגיד שזה היה מצויד בכל מיני דברים קטנים שמנעו ממני לשכוח שאני לא לבד בכביש: מוזיקה נעימה בלחיצה אחת ונשיקות בשמים עשירים מחלון פתוח.
הייתי חייבת לבחון את ההתרחשות סביבי כדי לתפוס רגעים יקרים שלא הייתי רוצה לפספס בטיפול היום-יומי שלי. לשירות הזה היו נהגים כאלה אדיבים! אחד מהם גם סיפר לי שאין דבר שהוא אוהב יותר מאשר לראות את הנופים המתחלפים מסביב בזמן העבודה שלו - הרי הוא הפך להיות חלק מכל מה שקורה אם אלו נסיעות ילדים לבית הספר ועד אנשים בעלי חלומות גדולים בדרכם לעבודה.
אז נכון שכל רכב כזה בתנועה הוא רק כלי ולא ממש חלק מהמסלול שלנו בעולם, אבל בפינה הזו של הזמן ובמקום שבו אנחנו מתאגדים יחד - לרגע זה מרגיש אחרת לגמרי; זו התחושה שאתה לא לבד - נדמה שאפילו הכביש מדבר אליך כשהוא לוקח אותך למקום אחר לגמרי.
טיפ קטן לסיום: כשאתם מזמינים רכבים מאפליקציות שונות, הקפידו לתת צ'אנס גם לנהגים פחות מוכרים לכם פשוט כי דווקא הם יכולים להפתיע ולתת לכם עוד קצת ״צבע״ לחיים שלכם!
ואז על