אני זוכר את היום הראשון שלי כעובד בנייה. הייתי בסך הכול בן 23, מלא חלומות ואמביציה, ומרגיש שזו התחלה של פרק חדש בחיים שלי. נעמדתי מול הטרקטור המבריק והחדש, והמוביל המתכונן לקראת המפגש הראשון עם החומר. ואז הגיעו האנשים - אלו שבנו בתים ודימיינו עולמות.
שבוע אחרי שהתחלתי לעבוד שם, זה היה יום חם במיוחד והיינו צריכים להרים קיר של בלוקים. לא היה לנו צוות מקצועי במיוחד - כמה מתלמדים כמוני ועובד ותיק אחד בשם אבי. אבי היה אדם נעים הליכות, וסיפר סיפורים מרגשים על עבודתו בכל רחבי הארץ. הוא דיבר על האתגרים שבהם נתקל ועל השיטות שפיתח לאורך השנים כדי להתגבר עליהם.
באמצע היום, כשכולנו מזיעים ורוצים לקראת סוף יום העבודה, משהו קרה. קיר הבלוקים התבלה ופתאום התמוטט - בלוקים נפלו מהקירות וקצת ממני גם… איך שהוא מצאתי את עצמי יושב בין הבלוקים ההם מתחיל לפקפק ביכולת שלי ובבחירה לעסוק בתחום הזה.
אבי התיישב לידי ונראה שהוא מבין את הרגע בו אני נמצא. הוא אמר לי: "תשמע, כל קיר שנבנה כאן מסמל יותר מאלף בלוקים ויותר מעבודה קשה - זה קודם כל סמל לשיתופי פעולה ולזמן שצריך להתמודד עם הכישלונות." המשפטים שיצאו ממנו היו פשוטים אבל נחרתו בתוך ליבי כמו ששמים לב לחות של אחרי גשם ראשון.
מאותו רגע המשכתי לעבוד בתעשיית הבנייה במשך שנים רבות נוספות וככל שעבר הזמן הבנתי שזה לא רק מקצוע - זו יצירתיות בשיא שלה וכוח לאחד אנשים סביב מטרה אחת משותפת; לתת לכל אחד מקום על פני האדמה שלו.
אז טיפים ממני:
1. אל תחששו מכישלונות - הם חלק מהדרך.
2. השתדל להקשיב למי שיש לו ניסיון וללמוד מהסיפורים שלהם.
3. תמיד תזכרו שכל קיר ובית שאתה בונה הם חלק מתוך משהו הרבה יותר גדול.
וזה מה שאני רוצה לחלוק עם מי שמעוניין להיכנס לתחום הזה או מתלבט אם כדאי לו להתחיל במלאכה הנפלאה הזו: אתם נמצאים בדרכם להשאיר חותמת אמיצה בעולם!
ואז על