לפני כמה חודשים, המחשב שלי החליט לשחק אותה. באחד הבקרים הוא פשוט לא הדליק את המסך. ניסיון אחרי ניסיון - כלום. הייתי על סף ייאוש. במשך שנים הוא היה מספק לי שעות של עבודה פורייה, וגם רגעים של בידור נטול גבולות: סרטים, משחקים ועד עשרות טיוטות שאני כותב לכל פרויקט.
יש לנו קשר מיוחד, אני והמחשב הזה. דיברתי אליו כמו אל חבר טוב - "מה קרה לך? תתעורר!" אבל הוא שכב שם בשקט מוחלט. רק אחרי יום שלם של חיפושי פתרונות ברשת ותשובות מחברים, גיליתי שהבעיה היתה קלה מאוד: אחד הכבלים נתקע ולא התחבר כמו שצריך.
לאחר שהצלחתי לתקן אותו בעצמי (פלוס תחושת גאווה שהייתה יכולה להבריק את כל הבית), הרגשתי צורך לחשוב על כל מה שעובר עלינו עם מחשבים וציוד משרדי ביום-יום שלנו. כשאני חושב על זה היום - אני מבין כמה חשוב לפתח יחסים עם הכלים שאנחנו משתמשים בהם בעבודה ובבית.
אז הנה טיפ קטן: כשתקועים בבעיה טכנית או במכשיר שמתנהג מוזר - במקום להזעיף פנים ולהתעצבן עליו (כמו שאני עשיתי בתחילה), נסו לדבר אליו! כן, כן, ממש לדבר - גם אם זה נשמע מוזר לכמהMinutes מהפינה). זה עוזר לשמור על ראש רגוע ומפתיע איך לפעמים יש פתרונות פשוטים שממתינים לנו מתחת לאף.
ולסיום, אולי נחשוב גם על האפשרות לקחת הפסקה קטנה כדי להעריך את הדברים הטובים שאנחנו עושים במשרד או בבית (לא משנה אם העובדים אנחנו או אם אנו הורים שעובדים מול המחשב): פעמיים בשבוע הקצו לעצמכם דקה לדיאלוג עם הסרטון המעצבן שלכם בקול רם ואולי אתם תגלו שהתקלות הכי מרגיזות הן גם רגעי זינוק להצלחה שתמיד חלמתם עליהן!
אז תגעו בכבלים האלו ולבקשו מהם לעבוד בשבילכם!
ואז על