לא מזמן החלטתי לקחת את עצמתי בידיים ולצאת למסע של גילוי עצמי. כל כך הרבה זמן הייתי עטוף בשגרה, בעבודת רוטינה ובפגישות חברתיות שטחיות שאיבדו מהברק שלהן. אז חיפשתי סדנאות שיכולות להזרים קצת חיים לתוך הלב שלי.
נסעתי לסדנת אמנות יצירתית בכפר קטן בצפון. כבר בדרך לשם הרגשתי שהלב שלי מתחיל לפעום אחרת - הצבעים בשוליים נראו לי יותר עזים, והצלילים מסביבי התחילו לדבר אליי איכשהו בצורה חדשה. כשפסעתי לתוך החדר, פגשתי אנשים שכל אחד מהם הביא עמו סיפור משלו, ואני פשוט התמכרתי לאווירה.
ביום הראשון התבקשנו לצייר את מה שמרגיש לנו בתוכנו. בהתחלה היססתי - איך אני יכול להשליך על קנבס כל כך הרבה רגשות? אבל כשהמורה גייסה אותנו לשיחה פתוחה, פתאום הבנתי שזה בדיוק מה שאני צריך: מקום בטוח לבטא ולהתבטא. כולם ציירו דברים שונים; מישהו הדגים סערה בכחול כהה ומישהו אחר בחר בגוון ורוד אם כי מתוק. ואז היה תורו של התפקיד שלי - מלחמת הפנימית שהיתה בי הופיעה כרקע צורח עם קווים עמוקים ושבורי צבע.
לא חשבתי על זה קודם, אבל הסדנה הזו לא היתה רק על ציור או יצירת אמנות; היא הייתה על שחרור רגשות שהיו חסומים בתוכי במשך זמן רב כל כך. תוך כדי העבודה הבנתי דבר חשוב מאוד: תחושת חרדה יכולה להיות כלי לבריאה ולא מכשול בפני ההצלחה שלנו.
אז טיפ קטן ממני לכל מי שמרגיש באותה דרך: לעולם אל תחששו לנוע מעבר לגבולות שלכם! בין אם זה בסדנה של אמנות או נכונות לדבר על משהו שמעיק לכם בלב, זוהי הדרך לחוות באמת את החיים כפי שהם נועדו להיות - מלאים וקרובים לביטוי האישי שלנו.
ובאותו רגע נהדר שבו הסר אותי מהמקום בו הייתי לכדי ההתנסות החדשה הזו, חל שינוי שלא ברור לי עדיין כמה הוא משמעותי יהיה במבט לאחור…
אם אתם מחפשים למצוא קצת כוחות חדשים בתוך עצמכם או לפתוח עוד נתיב לחשיבה שונה - אולי זו גם הזמנה בשבילכם לנסות להשתתף בסדנא קרובה לביתכם ותראו היכן זה ייקח אתכם!
ואז על