לא אשכח את הרגע שבו ישבתי מול המחשב, מרגיש מותש ומבולבל. כמו רבים, ניסיתי לשווק את העסק הקטן שלי ברשתות החברתיות, להיכנס לתמונת העסקים המתרקמת סביבנו - ונתקלתי בקירות. לא ידעתי מה לעשות ואיך להגיע לקהל שלי.
יום אחד, בזמן שהייתי יושב בבית קפה עם חבר טוב, סיפרתי לו על התסכולים שלי. הוא התקרב אליי ואמר: "תשמע, לפעמים צריך פשוט להיות אנושי." הפעם כשחזרתי הביתה החלטתי ליישם את העצה הזו.
התחלתי לפרסם פוסטים שחשפו אותי ואת מאחורי הקלעים של העסק - סיפורים אמיתיים על מה עובר עליי כהורה וכעסק קטן בעידן הזה. במקום להתמקד במוצר עצמו ובמבצעים שרצים לי בראש, חשבתי איך אני יכול לחבר בין האנשים ביני לבין הלקוחות הפוטנציאליים שלי.
למשל, פרסמתי סטורי בנוגע לבוקר קשה ששמע בליבו - כשהקטנה שלי חשה לא טוב והייתי צריך לנהל הכל לבד עם ההזמנות שבדרך. זה היה רגע של כנות שנגע בהרבה אנשים אחרים ומשם הדרך הייתה קצרה- התקשרויות מפניות בטלפון עם לקוחות ועוקבים חדשים נוספו לרשימת אנשי הקשר.
אם יש משהו שלמדתי מכל הסיפור הזה זה שאין תחליף לחיבור אישי ולגילוי הלב התקין - בסופו של דבר כולנו מתמודדים עם אתגרים דומים בחיינו היומיומיים. מי שיראה אותנו כמו שאנחנו באמת עשוי לחוש זיקה רבה יותר למותג שלנו ובסופו של יום לבחור בנו מתוך הכרה אנושית ולא רק מתוך מבצע זול או פרסום טכני.
אז אם אתם מרגישים stuck בשיווק הדיגיטלי שלכם - היו אותנטיים! שתפו את הסיפורים שלכם ותנו לעולם לראות מי אתם באמת. העולם צמא לכך וזה בהחלט משתלם.
ואז על