בחורף האחרון, כשגיחתי מהבית עם השמש שהחלה להאיר את היום, החלטתי שזה הזמן להתחיל פרויקט נגרות קטן. מאז שאני זוכר את עצמי, העץ היה עבורי חומר קסום; הריחות שלו, המרקם, והשזה שכולו חיים. כשלמדתי על נגרות אצל חבר שהקדיש שנים למקצוע הזה, גיליתי עד כמה זה יכול להיות מרגש.
עשיתי צעד ראשון והחלטתי לבנות מדף לספרים בחדר העבודה שלי. לא הכרתי את הכלים לעומק וגם פחדתי טיפה לפספס. אז הכנתי רשימה: מברגה חשמלית, מסור ידני וחתיכת עץ מעולה שקניתי משוק הפשפשים. שמח לחזור הביתה ולהתחיל לעבוד!
בכל פעם שעבדתי על המדף הרגשתי כמו אמן שמתמודד עם יצירה חדשה - כל חיתוך היה רגע של מחשבה וכל חיבור בין החלקים נתן לי תחושת סיפוק גדולה. הייתה שם גם מערכת יחסים מיוחדת שנרקמה ביני לבין העץ; הנה אני מקדיש זמן קבוע למסור ומנסה למצוא את הצורה המושלמת לכך שלא רק ייראה טוב אלא גם יחזיק מעמד לאורך זמן.
לאחר שעות רבות של עבודה קשה ותשוקה אמיצה - המדף היה מוכן! ברגע ששמנו אותו במקום הוא נהיה יותר מעוד רהיט; הוא הפך להיות סיפור מחיי. לכל ספר שיש עליו יש כרגע משמעות מיוחדת כי הוא הונח בעבודת יד שלי.
אז אני רוצה לשתף בכל מי שחושב להתחיל לפרויקט כזה - תעשו זאת! ההנאה שבלעבוד עם הידיים והיצירתיות שתצמח מאלך הדברים היא מעבר למה שאפשר לתאר במילים. ובנוסף לכך, טיפ קטן: אל תחששו לטעות בדרך! כל פס מפוספס או לא מדויק פתח לי דלת להבנה חדשה ושיפר אותנו שוב ושוב.
ומי יודע? אולי בסופו של דבר תגייסו לעצמכם איזו חברה קטנה חדישה... וכשהיא תנשום סביבכם יחד עם האווירה החמה שלה אתם תהיו מלאים בגאווה על מה שיצרתם בכוחות עצמכם.
ואז על