לפני כמה חודשים החלטתי להירשם לסדנה שעסקה בפיתוח אישי. האמת? הייתי מאוד סקפטי. חשבתי שאני "על הדרך" שלי כבר שנים רבות, מה כבר יכול לשנות משהו בחיים שלי? אבל חבר טוב שכנע אותי להיכנס לזה, ואחרי הרבה התלבטויות מצאתי את עצמי יושב במעגל עם אנשים זרים.
ביום הראשון של הסדנא הרגשתי איך הלב שלי פועם מהר. זה היה המקום בו כל אחד מספר על עצמו ועל המכשולים שבדרך שלו - והופתעתי לגלות עד כמה אנחנו דומים. חלקנו סיפרנו על פחדים, אחרים על חלומות לא ממומשים, ואני מצאתי את עצמי שקוע בסיפורים של אחרים ופתאום מתבונן לתוך עצמי.
באחד מהמפגשים יותר עמוקים, ביקש מהמרצה שלנו ליצור רשימה של דברים שמעכבים אותנו. כתבתי אז משימות קטנות שלא העזתי להתחיל לבצע ונראה לי שהן טופסו בניירות שמצפים לפסק זמן ליד המחשב - כמו לנגן בכלי נגינה שרציתי ללמוד במשך שנים או להתחיל לרוץ בבוקר.
לאחר שישבתי וסיימתי לכתוב רגשית ומעט אבוד, קרה משהו מעניין: באותו ערב יצא לי לדבר עם אחת המשתתפות ושמה היה נועה. היא סיפרה שהיא גם רוצה ללמוד גיטרה אבל לא עושה זאת בגלל בושה ולחץ מחשיבתה עצמה כמבוגרת מדי לכך! פתאום חשבתי לעצמי “אם אני ולא היא לא נטפס על ההרים הקטנים שאנחנו רוצים אולי לעולם הם יהיו שם רק עבורנו?” זו הייתה התובנה הראשונה שהובילה אותי לקחת צעד ולהתחייב לשינויים הקטנים האלה.
בשבועות שאחר כך אני זוכר איך קיבלתי השראה מהמילים בקבוצה ויצרנו יחד תהליך משמעותי של תמיכה הדדית - יום אחרי יום עוזרים זה לזה לצאת מאזור הנוחות שלנו ולעשות צעדים לכיוון החלומות שלנו דרך שינוי פשוט בגישה ובחשיבה.
בעקבות הסדנה ההיא החלטת לנגן גיטרה והשקיע בי שעה ביום כדי להתנסות ומהגדולה שבזה היא שפשוט גיליתי שיש לי כשרון ויכולת ואני נהנה מזה לחלוטין! אם מישהו יאמר לכם שמדובר בצעד קטן ואין צורך בזה... אל תשמעו לו! הדברים הקטנים שבורים גבולות חדשים ומשפיעים עמוקות על הדרך בהסתכלותך על העולם סביבך.
אז אם אתם מתלבטים לגשת לסדנאות שונות ופוחדים לבדוק בעצמכם - קחו את הצעד הזה. תחשבו מספיק רחוק ותראו כיצד עולם חדש יכול להתפרס לנגד עיניכם בשיחה ובקבוצת אנשים דומים שחולקים מערכות ערכים דומות לשלכם. השינוי הקטן הזה עשוי לדחוף אתכם למקומות שאתם בכלל לא מצליחים לדמיין היום!
יאללה קדימה!
ואז על