לא מזמן, פתחתי את המקרר שלי וגיליתי שאריות של כמה מצרכים שהייתי בטוח שאצטרך בשבוע הקרוב, אבל כמו תמיד, הם מצאו את עצמם בסוף המסלול. אז החלטתי שאני לא זורק כלום והייתי חייב למצוא דרך להשתמש בהם לפני שיהיה מאוחר מדי.
התחלתי לחשוב על מה אני יכול להכין ואיך אוכל להביא קצת קסם לחיי היומיום. ומה יותר קסום ממאפה? לדעתי אין דבר שיכול להזרים אותנו בריחות ובזיכרונות כמו ריח של לחם טרי או עוגיות חמות בתנור.
החלטתי ללכת על מתכון פשוט לספינג'ים. לקח לי זמן עד שנחשפתי למתכון הזה - זה מתחיל בקצת קמח, מים ושמרים (שכמובן היו במקרר לתוך האדמה). התהליך היה מסודר לאורך מערכה של הכנת הבצק והמתנה להתפחה שקיבלה ממני זריקת סבלנות ואמונה.
פרט מעניין שריתק אותי במהלך ההכנה הוא ששמרים בינינו דומים לנו בני אדם - לפעמים אנחנו רק צריכים את הזמן כדי להתפתח ולהתעצם. אחרי המתנה קצרה (וסבלנית...), הגיע הזמן לגלגל ולחתוך ולקוות שהתוצאה תהלום אפילו בצלילים שסביבי בזמן שאתם מטגנים בעבטות בחימרה רותחת.
והכי חשוב - כשאתם מגישים אותם לשולחן, אל תשכחו להוסיף את המרגרינה ואת הסוכר! זאת הקונטרה המושלמת לטעם הניטראלי של הבצק.
אז טיפים קטנים בשבילכם: אל תפחדו לנסות להמציא ביום יום שלכם דברים חדשים ומוזרים מהמוצרים שיש לכם בבית; אל תזלזלו בכוח של המתכונים הפשוטים כי לפעמים דווקא בהן נמצאות הפנינות האמיתיות; ורגע אחרון - כשהמאפים יוצאים מהתנור ואין משהו שווה להם בעולם מבחינת טעם… יש בזה משהו שמחבר בין אנשים ומסביר כמה שום דבר לא משתווה ליופי שבאוכל שהוא עשוי באהבה.
ובסופו של יום אני מסתכל על השולחן מלא במאפים וסיפוק גואה בי. זה הרגע שבו אני מבין שפשטות החיים יכולה להיות מלאה בכל טוב ובריאה לנפש כמו חזון טוב שעולה מתוך עבודה קשה וטעימה!
ואז על